מאת: אביבה ראובני
שלום לך מר נתניהו היקר (תרתי משמע) כ"אוכלת חינם" במדינת ישראל, אני רוצה להודות לך על קבלת כרטיס אזרח וותיק בדואר המקנה לי שים לב להקלות הבאות: 50% הנחה בנסיעה באוטובוס וכך גם בכניסה לגנים הלאומיים (אשר לא כשמם הם וחל עליהם תשלום מלא, למרות שהם שלי ושל כולנו) וואו.
אבל כדי שלא אוכל יותר מדי "ארוחות חינם" התבשרתי כי לא אקבל קצבת זקנה מלאה שאני זכאית לה. וכל זאת למה? ובכן כעצמאית (חקלאית) אני חייבת להמשיך לעבוד לפרנסתי על אף גילי (62), שכן אינני יכולה להרשות לעצמי שלא לעבוד כי אז באמת לא אוכל דבר.
לא "חינם" ולא בכלל, ואזדקק ל"ארוחות החינם" שלך. מסתבר שלא אקבל את מלוא הקצבה. אתה מבין מר נתניהו היקר מאד (ולא ללבי)?
אני נענשת על כך שאני ממשיכה לעבוד בעצם. ובכן האפשרות השניה היא לא לעבוד, לא לייצר ולא להשתכר ואז לנסות לחיות מהקצבה (שעבורה אגב אני משלמת למעלה מ-40 שנה דמי ביטוח לאומי כחוק).
אתה גוזר עלי ועל שכמותי עונש על היותי עצמאית. למה בכלל קיים חוק "מבחן ההכנסה" למי שזכאי לקבל קיצבת זקנה כשהוא מגיע לגיל הזכאות? האם אינני זכאית לפרס כלשהו דווקא בגלל שאני ממשיכה לעבוד ולממן את כל "אוכלי החינם" האמיתיים?
אמירה אומללה ועוד יותר אומללה המחשבה שככה אתה חושב. ושזהו הקו המוסרי שלך. בוש והיכלם לך. אתה מה שנקרא "חזק על חלשים"
טיוח לאומי 