שיחה אמיתית, שיחה הזויה

 מאת – קרן אורבך לוין

אני: שלום, קיבלתי הודעה על תשלום חוב בסך 5,531 ש"ח. רציתי לדעת במה מדובר.
פקידה: נכון, יש לך שני חובות של 2,484 ו-3,047 על ארבע השנים האחרונות וזה כולל קנסות והצמדה. אם תשלמי עכשיו אני יכולה לקזז לך קנס בסך 751 ש"ח.
אני: איך זה יכול להיות? אני שילמתי לכם כבר עבור כל התקופה הזאת. אני רוצה לראות בבקשה פרוט של החוב. תשלחו לי בדואר.
פקידה: תמתיני רגע.

ממתינה 4 דקות.

פקידה: בדקתי ובאמת שלחו לך את החוב הלא נכון. יש לך חוב של 1,729 ש"ח שכולל קנסות וריבית. אפשר לקזז לך אותו ב-208 ש"ח.
אני: מה? אתם צוחקים עליי? אני לא חייבת לכם כלום, אני דורשת שתשלחי לי פירוט מדויק על מה אתם דורשים ממני כסף.
פקידה: גברת אני לא סיימתי לדבר, יש לך פה גם יתרה על סך 1,978 ש"ח.
אני: אז מה שאת אומרת לי עכשיו זה שאתם חייבים לי יותר מ-400 שקל?
פקידה: כן.
אני: אז למה שלחו לי דרישת תשלום של יותר מ-5,000 שקל???
פקידה (בעצבים): אמרתי לך ששלחו לך את החוב הלא נכון ואמרתי לך מה החוב הנכון, נכון?
אני: את מתכוונת לחוב שלכם אליי.
פקידה: נו, כן!

בפועל ויתרתי על הכסף שמגיע לי

התקבל במייל, מאת: דוד
לפני שבננו הבכור נולד, למדנו את כל החומר שהיה באינטרנט על "דמי לידה" לאב, התייעצנו עם "שירות הלקוחות הטלפוני של הבט"ל והחלטנו שכפי שמאפשר החוק, אשתי תחזור לעבוד שישה שבועות אחרי הלידה, ואני אשאר בבית עם התינוק למשך שישה שבועות נוספים.

התביעה שלי לדמי הלידה נדחתה על ידי מדור "אמהות" בביטוח לאומי, עקב מחסור בחודשי עבודה ותשלום ביטוח לאומי לפני הלידה. בפועל עבדתי במשך שש שנים ברציפות (הרבה יותר מהמינימום הנדרש) לפני הלידה, ובהם שלמתי ביטוח לאומי כדין.

לאחר ניסיונות בירור רבים גיליתי שהשירות בצבא קבע – ממנו השתחררתי כשלושה חודשים לפני הלידה – אינו נחשב ל"ותק" של תשלום ביטוח לאומי. זאת למרות שאנשי צבא קבע משלמים ביטוח לאומי בדיוק כמו כל אזרח אחר, לאישה שהשתחררה מצבא קבע תקופת השירות נחשבת, ואיש צבא קבע תוך כדי השירות יכול לקבל "דמי לידה" ולצאת לחופשת לידה.

אחרי הרבה בירוקרטיה קיבלתי "סיוע משפטי", אך עורכת הדין אמרה שהיא אינה עוסקת בנושאים לא שיגרתיים כאלה. עורך דין פרטי שמח לעזור, אך ביקש כדמי טרחה סכום גדול יותר מהסכום שהייתי צריך לקבל מהביטוח הלאומי. במשך כל הזמן הזה עברה השנה בה ניתן לערער, ובפועל ויתרתי על הכסף שמגיע לי.

למזלי, חסכתי קצת כסף בצד, והצלחתי להתגבר על חודש וחצי בלי משכורת כמפרנס עיקרי של משפחה צעירה, ויכולתי להרשות לעצמי "לוותר" על הסכום. הסיפורים באתר הזה מעציבים ומזעזעים מאוד והסיפור שלי נשמע כמו גן-עדן לעומתם, אבל הרגשתי צורך לשתף גם אותו.