איפה האנושיות?

התקבל בדף הפייסבוק שלנו מאת אור שלמה

במסגרת עבודתי אני נתקל לא אחת בחוקרי המוסד לביטוח לאומי שבאים לבדוק את השטח.

ביום שישי האחרון נתקלתי בחוקר צעיר מהמוסד לביטוח לאומי שבא לחקור את דוד, נכה קטוע רגל עולה חדש מדרום אמריקה שמטעמים כלכליים (עד שמאשרים את קצבת נכות לוקח 4-6 חודשים לפעמים) בחר לגור עם שותפה בדרום תל-אביב. החוקר הגיע ומיד התחיל לבדוק. הציג קודם תעודה מזהה, עשה סיבוב בבית והתחיל לשאול שאלות: מי ישן כאן ומי כאן? למה הפרוטזה בחדר הזה ולא בחדר הזה? היכן השותפה? גם אליי פנה וטען שגם אני צריך סיוע מהביטוח לאומי. מי מקלח אותך? שאל, מי קונה לך אוכל? כיצד אתה מבשל? מי קונה לך מזון?

דוד היה המום. בקושי מבין עברית ובחמש דקות עשרים שאלות. ניסיתי לעזור ולענות במקומו, כי אני מייצג אותו. החוקר פנה אליי ואמר שעדיף שדוד יענה. ואני שואל: עולה חדש מדרום אמריקה בלי שפה, בלי רגל, יושב על כסא גלגלים. מה רוצים ממנו? מי בא לרמות? מי בא לקחת אוכל חינם מהמדינה? איפה האנושיות? לאחר שהחוקר הלך דוד אמר: חשבתי שליהודים יש לב רחמן.

" ניסיתי להתאבד ולא הלך לי"

מאת: חנה רז

"ניסיתי להתאבד ולא הלך לי",
כך סיפר לי היום דני (58) (שם בדוי). דני היה בחור יפה ומצליח, היתה לו דירה שכורה יפה בתל אביב, הוא לימד את אחת מאומנויות הלחימה בבית ספר נחשב לרפואה משלימה, היה לו הכל , הבית שלו היה פתוח והוא חלק עם כולם.

חנה רז

בפינה ארבה לו מחלה טורדנית שגם אם לא מתים ממנה, היא גורמת לנכות ולהגבלה בתנועה.

דני נסע למזרח לחפש מזור למחלתו, חזר והוציא לאור ספר שבשל היעדר יחסי ציבור לא זכה לתפוצה, הכיר בחורה איתה חי ואף נולדה לו ילדה.
בשל מחלתו שהלכה והתקדמה נהיה "חסר תועלת", לא יכל לדאוג לפרנסה ומהר מאוד מצא עצמו ללא בית, ללא אישה וללא ילדה.

לאחר מאבקים זכה לקצבת נכות של 2000 שקל לחודש מהביטוח הלאומי, סכום שכמובן לא מאפשר קיום.
כיום הוא חי במרכז הארץ, בהוסטל של נרקומנים, יש לו מיטה סמוכה לדלת השירותים. על המיטה הזאת משרד הרווחה מבקש ממנו תשלום שהוא אינו יכול לשלם ולכן מאיימים לעקל לו את קצבת הנכות.

ביאושו פנה אלי- אני ממש חסרת אונים מול הפניה שלו ולא יודעת איך אני יכולה לעזור לו בצורה משמעותית וארוכת טווח.
העליתי את זה מתוך תקווה שאולי יש למישהו רעיון איך לעזור לו.

אישה ניסתה להתאבד בשל הביורוקרטיה בביטוח הלאומי

מתוך כתבתה של אורלי ממן במגפון – עיתון ישראלי עצמאי.

לטענת האישה, שנפגעה מתאונת עבודה: "זורקים אותי ממקום למקום, אני רוצה למות"

אישה בת 44, שעבדה כמחסנאית ברשת אופנה, ניסתה להתאבד לאחר שנואשה מהסחבת בטיפול הביטוח הלאומי במצבה כנפגעת תאונת עבודה. האישה נפגעה פעמיים בתאונות עבודה, בשנת 2009 ובשנת 2011. בפעם בראשונה נפלה מסולם וחזרה לעבודה אחרי שלושה חודשים. בפעם השניה, באוגוסט לפני שנה, הרימה ארגז כבד, נפגעה בגבה ומאז היא בבית ללא כל הכנסה לנוכח טיפול רשלני וכושל, לטענתה, של הביטוח הלאומי בתביעתה להכרה בנכות מעבודתה.

למרות פניות חוזרות ונשנות מצד פרקליטתה של האישה, עו"ד ענת קאופמן, בשל חוסר סדר וטעויות בין שני התיקים הרשומים על שמה, לצד הליכים ביורוקרטיים מייגעים, לא ניתנה עדיין החלטה בביטוח לאומי בעניין הנכות שלה וזכאותה לקצבה. היא קיבלה רק דמי פגיעה במשך שלושה חודשים וכיוון שביטוח לאומי לא קבע עדיין, כאמור, את שיעור נכותה וזכאותה לקצבה, היא נטולת כל הכנסה וחסרת יכולת להתקיים קיום מינימלי.

מצבה הנפשי והפיזי של האישה הדרדר והיא ניסתה להתאבד בחודש יוני השנה על ידי בליעת כדורים ואלכוהול. היא הובאה על ידי מד"א לבית חולים איכילוב במצב של אובדן הכרה. אחרי שהתעוררה בבית החולים, לאחר מתן טיפול, אמרה כי "היא רוצה למות בשל קשיי הביורוקרטיה בישראל" וש-"בביטוח לאומי זורקים אותה ממקום למקום",  "והיא לא רוצה להיות בישראל."

לדברי עו"ד ענת קאופמן המייצגת אותה, היא ניהלה שיחה חריפה ביותר עם ביטוח לאומי לאחר ניסיון ההתאבדות ורק אז הואילו לעשות סדר בין התיקים. אך למרות זאת, עדיין לא נתנו החלטה סופית לגבי שיעור הנכות והקצבה.

http://megafon-news.co.il/asys/archives/78242

הביטוח הלאומי מצליח לשבור גם את האמיצים שבלוחמי השייטת

סיפורו של ירון קיסר, מתוך קבוצת הפייסבוק "דרישת חוק בכנסת להעלאת כל קצבאות ביטוח לאומי לקיום בכבוד"

חמש ועדות של הביטוח הלאומי קבעו לי אחוזי נכות ושר"ם, כמובן הרבה יותר נמוך מהמגיע לי, מבלי שנבדקתי אפילו בדיקה אחת, לא גופנית ולא תיפקודית, בלי לטרוח לקרוא בכלל מה שהרופא שלי או אני כתבנו או אמרתי. כאשר אנחנו שומעים את המונח "ועדה" אנחנו מבינים שמדובר בלפחות שלושה רופאים, שיבדקו גופנית ותפקודית ויתייחסו למה שכותבים הרופא והחולה. אז זהו, שלא. אצלם ועדה זאת אחות ראשית אטומה שלא שמעה מימיה על השייטת או על הקישון. היא ישבה מולי מרחוק, הסתכלה עלי ואני הסתכלתי עליה.

בסוף פסקה: "אתה יכול לצחצח שינים, אתה יכול לדבר". אגב, לא אמרתי מילה, אני לא יודע איך היא ידעה שאני יכול לדבר. "ואתה יכול לאכול לבד." פסקה והלכה וקיבלתי תשובה שלילית. החוק שלהם אומר שברגע שהיא פסקה, אסור לך לערער לפני שחולפים לפחות שישה חודשים. כאשר ערערתי, הגיעה אותה אחת על תקן של ועדה. שאני אערער עליה בפניה? כמובן שקיבלתי תשובה שלילית.

רוצים את הסיפור המלא? זה הולך ומשתפר. אז ככה: אחרי שנדחיתי סתם בשתי עאלק-ועדות כשממתינים חצי שנה בין ועדה לועדה, התייאשתי עד שמישהי יזמה שאגיע לח"כ חיים כץ מהליכוד, יו"ר ועדת הרווחה בכנסת. עו"ד קורל מטעמו, בחורה נמרצת שהייתה גם קצינה בצבא, צרחה על מנכ"ל ביטוח לאומי, על מנכ"ל משרד הבריאות ועל משרד הבטחון. בעקרון די ציפצפו עליה, רק הביטוח הלאומי קצת נבהלו. המנכ"ל מינה איזו מנהלת תקציבים – לא יודע מה היא בדיוק, הם לא ברורים – שתתעסק איתי.

תוך כמה ימים סידרה לי ועדה – לא חצי שנה, כמה ימים. באה אותה אחות מאז, אחות ראשית, אל הועדה ודחתה אותי. קורל צורחת ומקבלת תוך כמה ימים ועדה לערעור על הועדה הזאת – לא חצי שנה, כמה ימים. ומי הועדה שבפניה את מערערת? צדקת אחותי, היא עצמה. את קולטת? את מערערת עליה בפניה. כמובן שקיבלתי תשובה שלילית בדואר. עוד פעם קורל, עוד פעם צעקות, תוך שלושה ימים, ביום שישי, עוד עאלק ועדה. לא חצי שנה, כמה ימים.

הפעם גם אחות ראשית, לא שלושה רופאים, הפעם קצת יותר נורמלית, שמעה על השייטת, שמעה על הקישון, כמובן ששמרה ממני מרחק ולא בדקה אותי לא גופנית ולא תפקודית. הפעם התשובה בדואר הייתה שונה: העלו לי את אחוזי הנכות מ 75% ל 78% ונתנו לי שר"ם (מטפלת) 50%: זה מעמד בו אני מוכר לפחות כסיעודי, אבל זה עבודה בעיניים. מה את מבינה מ 50% שר"ם? שזה 50% מעלות התשלום למטפלת? הצחקת אותם. זה כסף בגובה 50% מגובה הקצבה למטרת מטפלת. אם הקצבה 2400 ש"ח- את מקבלת 1200 ש"ח לשכירת מטפלת. אבל כמה עולה מטפלת? בערך 6000 ש"ח לחודש. הלו, אני ערירי, חי רק על קצבת ביטוח לאומי של 2400 ש"ח. מאיפה אני אביא את ההפרש?

זה עוד לא הכל, ה-50% שר"מ מבטל אוטומטית את המנקה שהייתה לי, שעתים בשבוע מהרווחה של העיריה. בקיצור משחק על סכום אפס. התקשרתי לביטוח לאומי ואמרתי לפקידה "מה זה צריך להיות?" היא אומרת לי בלי להתבלבל: "למה גילית לעיריה?" אמרתי לה, "מה זאת אומרת, למה גיליתי לעיריה, קודם כל אני אדם ישר והגון, שנית, אם לא הייתי מגלה והם היו מגלים היו מחייבים אותי עם ריבית והצמדה. דבר נוסף, יש 50% שר"ם אבל אי אפשר לשכור חצי או רבע מטפלת". אז שורה אחרונה, אני לא יכול להתרחץ או לקצוץ ציפרנים או עוד פעולות בסיסיות אלא אם כן כל קורא יתנדב לשעה שעתיים.

להוציא מעט לחם מתוך הסלע

מתוך האתר של דני כהן

אני מוזמן לביקור בסניף הביטוח לאומי. אחר שערי הבידוק, תחת תקרת הניאון שוכן עם רב וגדול על טפו וצאנו: מבוגרים חובשי כיפות, צעירים בכפכפים, ילדים מרוטי נוצות בליווי אימותיהם התלויות מתוך תיקי גב, אוחזות בקבוקי מים וכולם חסרי אוויר לקראת הבידוק לעלייה למטוס שלא יסע לשום מקום: מי לוועדה רפואית, מי לפקיד שחוק, מי יבוא בשערי העובדת הסוציאלית שניכר שאיבדה מרבית לחלוחית אופטימית, והרוב יזכה לחילוף איטי של שעון התור ולדיסקו אורות אדומות של חץ הכיוון שיוביל את התהלוכה אל האשנב האקראי שהתפנה. עכשיו. מי בתור?

לפגוש את ביטוח לאומי בגדולתו משמעו לחוג סדר פסח כהלכתו. הנכה- הוא קרבן הזבח ירבה לספר ביציאת מצריים: מהיום בו התוודעתי לכאב ועד יום החמסין של אתמול. אלהג כאילו הסיפור חדש ולא הוזן בשדה הרלוונטי בפנייה המקוונת תחת: "ארוע נשוא התביעה".

הפקיד התורן יתלה בי את עיניו המזוגגות, ויצופו להם שיירות ארוכות של סימני שאלה וחקירות שתי וערב, כאילו בפעם הראשונה עסקינן: איזה פיצוץ? הייתה משטרה? אז מה נפגע? וזהו? חקרו אותך? כן. כמה? פעמיים. כאן בביטוח לאומי? במחלקת הביטחון . בטוח? מאה אחוז.

הרעיון לבחון את מציאות חייו של הנכה מפעם לפעם אינה רעה כלל. יש לה צדדים חיובים וטובים, לבוא לקראת צורך חדש, לעדכן את מענה המוסד לביטוח לאומי לצרכים המשתנים של המבוטח, ולגלות מעט אמפטייה כלפי מי שנאלץ להושיט את ידו לעזרה מתשתית הרווחה של המדינה. אבל אצלי וכנראה גם בעבור שאר המזיעים שמאחורי וצדדי, המנגנון עובד מתוך מטרה הפוכה בתכלית.

ביטוח לאומי בהתנהלותו, כאשר אינו לומד את המקרה והמבקש בקצבה או בנכות, יעביר אותו מחדר לחדר, ויעשה אותו מתמודד לכוכב נולד כאשר יזמר תורת פציעתו שבעל פה, יבקש ויקבל את אותם המסמכים – בדיקה אחר תשובה, ויפעל לרפות את ידיו של מי שבא להוציא מעט לחם מתוך הסלע.

גם כאשר תעלה לתורה על הדוכן למול ארון הקודש, ותצלח את הרופאים המומחים והשאלות המקניטות, הפקידים הלאים ושלל הטפסים המסוכסכים זה עם זה, ואחרי שנשמרת שלא לערבב, חס וחלילה, הצהרה של מי שמבקש נכות בעבודה עם טופס של מי שמבקש נכות שאינה בעבודה, צפוי לך אפס תוצאה. שתהיה הצלחה, היא תבוא באיחור ענק במעטפה לבנה עם חלונית שקופה.כעת שנשלח אליך כרטיס הפלסטיק המאשר כי נכה אתה, תפסע במבוך נוסף בו תידרש להפגין עמידה בדרישות סף נוספות, בהצגת אישורי רופאים יחודיים המתחדשים מעת לעת, שבזכותם יתכן כי תוכל לזכות גם בקצבה: קטנה זעומה ועלובה. מתחדשת.

על עיכוב שנמצא שאכן התעכב, תמצא את המחשב של הביטוח לאומי מדווח לך בהתרגשות כי נמצאת זכאי לפיצוי חד פעמי של כמה עשרות שקלים. עימך הסליחה. אצלי אחרי שנה, אותו קומפיוטר ממש, קבע שחובי לביטוח הלאומי עומד על עשרות אלפי שקלים, רק מסדרת הקשים לוגיים וחישובי ריבית. כולם שגויים לחלוטין.

מאחר וההיתרון עבר למכונה והיא לא נמה ולא נחה לרגע, אין סיכוי לפונה לביטוח לאומי לנצח אותה. ספציפית אלי, ההפסד שלי כבר רשום על הקיר, מפני חיסרון שאני נטול בבהירות ויצירת דבוקות של מחשבות תועלתיות. אני מזמן עובר להילוך בלי כוח. אני מרים לאט את היד הימנית הטובה שלי באוויר. נכנעתי לרצף האלקטרונים: עזבו אותי מנכות, רק תגידו לדבר הזה שמתחת לשולחן שיבטל את החוב.  אני כבר מצהיר שאין ולא יהיו לי שום טענות או מענות או טרוניות בעתיד לבוא. מוכן להישבע בחוץ ליד התורן של הדגל.

איך אפשר להתקיים כשהבחירה היא בין קצבה אחת או אחרת?

מתוך האתר של אתי חן

איך אפשר להתקיים במדינה שלא מאפשרת לך לעבוד יותר מארבע שעות ביום ועם קצבה של 1700 ש"ח?

איך אפשר להתקיים כשהבחירה היא בין קצבה אחת או אחרת?

איך אפשר להתקיים כשהעובדת הסוציאלית שאמורה לעזור לך טוענת שאת מיליונרית כי את מרוויחה בחודש 3500 ש"ח בסה"כ?

קבלו את תלוש המשכורת שלי:

הביטוח הלאומי מתכנן להקשיח את התנאים למתן קצבאות לחולים כרוניים

כתבה של דן אבן, מתוך "הארץ"

המוסד לביטוח לאומי פועל בימים אלו להקשחת התנאים המזכים חולים כרוניים בקצבאות רווחה. מידע שהגיע ל"הארץ" מצביע על החמרה מתוכננת בקריטריונים לקביעת אחוזי נכות לחולי סוכרת, פרקינסון ומחלות לב, ובעתיד צפויים שינויים גם של מחלות כרוניות אחרות. השינויים לא יחולו רטרואקטיבית, אלא רק לגבי חולים שיגישו בעתיד תביעות לקבלת אחוזי נכות.

השינויים נעשים במסגרת עדכון מחדש לספר הנכויות של הביטוח הלאומי, שנכתב בשנת 1956, אך טרם נכנסו לתוקף. במוסד לביטוח לאומי מבהירים כי המהלך נעשה בתיאום עם רופאים מומחים והאיגודים המקצועיים הרלוונטיים, אולם רופאים ששוחחו עם "הארץ" הביעו חשש מפני פגיעה בזכאותם לקצבאות של חולים כרוניים, מבלי שהדבר נבחן לעומק.

כך למשל, מידע שהועבר באחרונה לאגודה הישראלית לסוכרת מצביע על שינויים מרחיקי לכת בקריטריונים המאפשרים לחולי סוכרת לקבל אחוזי נכות. עד כה, נקבע כי חולי סוכרת עם סיבוכים יקבלו 65% נכות באופן אוטומטי. מעתה, ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם למספר הסיבוכים וחומרתם. לפי הקריטריונים החדשים, חולי סוכרת עם שני סיבוכים בדרגת חומרה גבוהה מ-20% כל אחד יזכו ב-65% נכות, וכך גם חולים עם סיבוך אחד בדרגת חומרה של 30%, אולם סיבוכים קלים לא יאפשרו מתן אחוזי נכות, לרבות פגיעה בעצבים תחושתיים (נוירופתיה סוכרתית) והפרעה קלה בעיניים (רטינופטיה) ללא בצקת.

צילום: לימוד אדרי

א' (השם המלא שמור במערכת), בת 56 ואמא לחמישה ילדים, סובלת מסוכרת לא מאוזנת עם בעיות אורתופדיות בצוואר, בברכיים ורגליים, וכן מיתר לחץ דם ותסמונת דום לב בשינה. לפי תקנות המוסד לביטוח הלאומי, היא זכאית כיום לקצבת נכות בסכום של 4,000 שקלים. זכאותה נבדקה בתהליך ממושך, במהלכו הצליחה א' להוכיח בפני ועדה רפואית כי יש לה מעל ל-40 אחוזי נכות. אילו היתה מגישה תביעה לאחר כניסת השינויים, אחוזי הנכות שלה יהיו 20-10 בלבד, והיא לא היתה זכאית לקצבה חודשית.

מידע נוסף מצביע על שינוי מתוכנן בקריטריונים לקביעת אחוזי נכות לחולי פרקינסון. במפגש שנערך עם ארגוני חולים בסוף יולי הופיע נציג הביטוח הלאומי, ודיווח על השינוי המוצע: אם עד כה חולי פרקינסון היו זכאים לאחוזי נכות בגין רעד בכל צד בגוף, כשצד ימין זיכה ב-30% נכות לפחות וצד שמאל ב-20% נכות לפחות, ושכלול הנתונים אפשר 42% נכות הגבוהים מהסף המחייב לקבלת קצבה (40%), מעתה יקבלו חולי פרקינסון הסובלים בשני הצדדים מרעד קל ונוקשות שרירים בדרגה קלה 20% נכות כוללים בלבד. אחוזים אלו אינם מאפשרים לעבור את הסף הנדרש לבחינת הזכאות לקצבה. לתקנות נוסף אמנם קריטריון חדש, המזכה ב-10 אחוזי נכות חולי פרקינסון הסובלים מהמחלה בצורתה הקלה ביותר, אך הדבר עדיין נמוך מהסף המאפשר זכאות לקצבת נכות.

כמו כן שונו באחרונה הקריטריונים הנוגעים לחולי לב, בשיתוף איגוד הקרדיולוגים. במסמך המציג את השינוי, שהופץ לרופאים, הוחלט לעדכן את המבדקים החדשים לחולי לב לצורך זכאות לאחוזי נכות, ולהוסיף בדיקות אקו לב ובדיקת מאמץ כקריטריונים לזכאות. בנוסף, הוחלט שלא לכלול בקריטריונים לזכאות לאחוזי נכות חולים עם תעוקת חזה, שעד כה היו מקבלים הכרה באחוזי נכות בהתאם לתדירות התעוקה ועוצמתה.

טרם ברור מתי ייכנסו השינויים לתוקף. חרף פעילות במערכת הבריאות להעברתם בוועדת הבריאות של הכנסת, החוק מתיר להעביר את השינויים באישור מועצת הביטוח הלאומי ושר הרווחה בלבד. לדברי רופא בכיר בבית חולים גדול במרכז הארץ, "אנו חוששים שיש פה ניסיון למחטף שתהיה לו השפעה רוחבית על חולים כרוניים בישראל".

לדברי מנהלת המרכז למימוש זכויות רפואיות, לבנת פורן, "ההתנהלות סביב ספר הנכויות מסתמכת על המצב שבו אף אחד לא מבין כיצד השינויים בהגדרות הרפואיות משפיעים על הזכאות לקצבה, אפילו לא רופאים היושבים בוועדות הקובעות את השינויים. מדובר בשינויים המבוססים על תיאוריות בלבד, מבלי שנבדקת השפעתם בשטח, כשבפועל הם עלולים להביא אנשים לפת לחם. חייבים לבצע בדיקה באשר למשמעותם, לפני שיאושרו", מתריעה פורן.

הזכאות של חולה לקצבאות סיוע נקבעת לפי אחוזי הנכות שנקבעים לו בוועדות רפואיות. לפי תקנות הביטוח הלאומי, רק חולים הצוברים 40% נכות ומעלה זכאים להגיש בקשה לקצבת נכות כללית, שנקבעת בהמשך בהתאם לארבע דרגות, בכפוף לקביעת אי-כושר עבודה. בישראל ישנם כיום כרבע מיליון איש הזכאים לקצבאות נכות, בסכום כולל של 13 מיליארד שקלים בשנה. בנוסף, אחוזי הנכות משפיעים על גובה קצבת נפגעי עבודה למי שנפצע עקב עבודתו.

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה כי "השינויים המוצעים בספר המבחנים הינם חלק מפרויקט מקיף שמטרתו לעדכן את הספר שנכתב בשנת 1956 ולהתאימו לשינויים שחלו מאז בעולם הרפואה. הסעיפים החדשים המוצעים נכתבו על ידי רופאים מומחים חברי ועדות מיוחדות, ואושרו על ידי האיגוד האנדוקרינולוגי (סוכרת) הנוירולוגי (פרקינסון) והקרדיולוגי (לב).

"באשר לפרקינסון, התיקון המוצע מרחיב את הזכאות לאחוזי נכות רפואית, תוך הוספת דרגה חדשה בהצעה לחולים ‘בצורה קלה מאוד' להם יינתנו 10%. כן נשמרה הדרגה הניתנת לחולים ‘בצורה קלה' שימשיכו לקבל  20% נכות רפואית כפי שהם מקבלים כיום. באשר לסוכרת, המידע לא מדויק, מפני שבתיקון המוצע שני סיבוכים בדרגת חומרה שווה או גדולה מ-20% יזכו את המבוטח ב-65% נכות רפואית. באשר למחלות לב, רופאים נוהגים להשתמש בבדיקות אובייקטיביות כמו בדיקת מאמץ ובדיקת אקו, המאפשרות מתן החלטות מקצועיות, איכותיות ואחידות, ומדובר בבדיקות שממילא המבוטח נדרש לבצע לצורך הטיפול הרפואי השוטף".