"מדובר ביחיד בגיל 46…."

מאת – הדר כהן

אני יודע שזה בכוח שלנו לשפר את חייו של האיש המיוחד הזה, הוא ישן ברחוב, הרשויות אטומות, ומצידן הוא עוד מספר של תיק, הכנתי עליו כתבה ואשמח שנתגייס בשבילו. כי רק האזרחים דואגים לאזרחים.
חסר בית ישן מתחת לכיפת השמיים כבר 5 חודשים

ניר

ניר סעדיה, בן 46 מיהוד בעל 100 אחוזי נכות רפואית ונפשית פונה מביתו בעקבות צו בית משפט ומאז גר ברחוב. לפני כשנה נהרס ביתו של ניר, הוא עצמו נלקח למשטרה בזמן הפינוי, "הגיעו לכאן הרבה שוטרים הם ביקשו שאתלבש ואעלה לניידת משטרה, לא עשיתי שום דבר אבל ביקשו לקחת אותי לתחנת המשטרה, שם ישבתי בחדר עם כמה שוטרים, ואחר כך הם הסבירו לי כי רצו שלא אהיה ליד הבית שלי בזמן שהורסים אותו, לכן שמו אותי בתחנת המשטרה. אחרי כמה שעות חזרתי, ולא היה לי בית. אני כבר 30 שנה גר במקום. זה היה הבית שלי, גרו כאן אבא שלי ואחיו, את המכה הראשונה קבלנו לפני 8 שנים שהדוד שלי נפטר, ולפני 3 שנים נפטר אבי ממחלה קשה, ומאז נשארתי לבד בעולם".
ניר איש שקט ועדין, בעל 100 אחוזי נכות רפואית ונפשית, ישן וגר במיטה מרופטת ומעליה אילתר פיסות בד להגנה מפני השמש הקופחת. כבר חמישה חודשיים שהוא גר בכניסה לעיר יהוד מרחוב ויצמן פינת העצמאות. בין העצים במה שהיה פעם חצר ביתו והיום מסלול עפר למשאיות הבטון אשר מגיעות לבנות את עתידה התרבותי של יהוד, פרויקט הטיילת והאמפיתיאטרון.
אני יושב עם ניר ומקשיב לסיפור חייו, אין כאן טובים ורעים, רק גורל אכזר, ובני אדם שנכנסים לתוך שרשרת הבירוקרטיה של רשויות המדינה. אנחנו יושבים על הרצפה ומסביבנו שאריות מדורה וקופסאות שימורים מליל אמש, זיכרון לארוחת ערב שבושלה על הגחלים, במקום כמובן אין מים וחשמל. וניר נעזר בעזרתה של השכנה בבית ליד להתקלח ולשירותים, היא גם דואגת לתת לו אוכל.
ייאושו הגדול גורם לו לחוסר רצון לפעול למענו ולצאת מתוך המעגל בו הוא נמצא, כבר משנת 2009 הכיר בו הביטוח הלאומי והעביר לו קצבה חודשית בסך 2,500 שח. עקב נכותו הועבר התשלום לבן משפחה. ניר מספר כי מעולם לא קיבל את הקצבה. "לפעמים הם באים לתת לי קצת כסף לאוכל, אני מחפש שקט בחיים ולא רוצה בלאגן, זה הכסף שהם נותנים לי אני אומר תודה".
אל חייו של ניר נכנס חבר ותיק של אביו, סגן ניצב אדמונד אדרי, קצין משטרה בפנסיה, אשר מכיר את ניר מאז שהיה ילד קטן. "אני בא ליהוד כמה פעמים בשבוע ועוזר לו, זה באמת גורל אכזר מה שקרה לו. הוא ילד טוב, תמיד עזרו ועשו בשבילו, אבא שלו ובני המשפחה. מאז מותו של האב לפני כשלוש שנים התדרדר מצבו. בנוסף פינו אותו לפני שנה מביתו. מאז האיש רק מדרדר. יש לו אח ואחות שגרים באזור אך הם לא בקשר, אין לו משפחה שתעזור לו. אחרי ששמעתי כי לא קיבל את הקצבה שמעביר אליו הביטוח הלאומי, נגשתי איתו ועצרנו את העברת הכספים. לראשונה בחייו הוא פתח חשבון בנק, הכספים יועברו אליו והוא יוכל להתחיל לצאת לדרך חדשה. לפני חודשיים הכירו בו כדר רחוב, ומשרד השיכון יכול לסייע בקצבה של 1,100 שח. איך אפשר למצוא דירה ב1,100 שח. אני מחפש לו מקום לישון בו, אך היכולות שלי גם מוגבלות. מאיפה נשלים עוד כסף לשכר דירה, איפה נמצא דירה במחיר כזה? בינתיים האיש ברחוב".
"תראה, האיש עצמו מוכר ברווחה ובביטוח לאומי, הוא בן אדם ביישן ואין לו יכולות לצאת ולעשות בלאגן, הוא מקבל את מה שיש. הוא אדיש למצב, ואינו יודע מה לעשות ואיך להתנהל. כל השנים סייעו לו, וכשנגמר הסיוע והעזרה המשפחתית הוא נשאר לבד. אני מכיר את המשפחה כבר 30 שנה, הוא מעולם לא הסתבך בשום דבר, החיים התאכזרו אליו".
ניר התעורר השבוע אל בוקר חדש, קם ממיטת השטח, בין העצים, מסביבו מסתובבים עכברים וזבובים רבים, מספר חולצות תלויות על חבל מאולתר, משאית בטון מעיפה עפר על פניו של ניר. הוא בורח מהשמש הקופחת אל מעבר לרחוב שם הוא יושב מספר שעות מתחת לעץ ונהנה מהצל. השכנים בבנין העסקים לידו, יושבים בחדרים ממוזגים ובכלל לא מודעים כי מעבר לכביש ישן הומלס שמחפש כל הזמן דרכים לעבור את הקיץ הזה. "את החורף העברתי עם מדורה שעשיתי כדי להתחמם, ולבשתי 3 שכבות של בגדים, אבל הקיץ הזה ממש קשה".
"לא האמנתי שאגיע למצב כזה, לגור ברחוב, אחרי הפינוי גרתי חודשיים במלון אוויה, בן משפחה מימן לי את זה, הוא ניסה לסדר לי דירה, לגור ביהוד, אבל זה לא הסתדר. אז באתי לכאן, זה הבית שלי. באים לכאן לפעמים אנשים ונותנים לי קצת בגדים, לפעמים אוכל, אני לא מאמין שהגעתי למצב הזה. איך זה יכול להיות, כל החיים שלי רק מדרדרים ממצב קשה למצב יותר קשה. אני לא יכול לעבוד בגלל הנכות. אין לי בית. אין לי מה לעשות יותר?".
אריאל רוזנברג דובר משרד הבינוי והשיכון: "מבדיקה שערכנו עולה כי: מדובר ביחיד בגיל 46. פנה בבקשה לדירה בשיכון הציבורי. וועדת אכלוס עליונה מיום 21.3.12 דחתה בקשתו מכיוון שאינו עונה לגודל משפחה מזכה. הזכאים בראש ובראשונה לדירה בשיכון הציבורי הם משפחות חסרות דירה שלהן 3 ילדים ויותר, שמצבן הכלכלי קשה ומתקיימות מקצבאות קיום. בחודש מאי 2012 אושר לסיוע בשכר דירה כדר רחוב למשך 48 חודשים – סיוע בסך 1,170 ₪ לחודש, אינו מממש סיוע זה. במידה ומעוניין לממש, עליו לפנות בצירוף חוזה שכירות לחברת עמידר"