ביטוח לאומי עושק נשים עצמאיות שיוצאות לחופשת לידה בדמי הלידה שלהן

מאת: יעל

אני עובדת כעצמאית ומרוויחה כ4200 ש"ח בחודש
בעלי שכיר ומרוויח כ 5000 ש"ח.
היו לנו שני ילדים, ועכשיו ילדתי את הבן השלישי.
גם ככה מצבנו לא מזהיר עם כל החובות והתשלומים לשכ"ד וכו'.
קיוינו שנקבל דמי לידה לפחות 17000 "ח כמו שמגיע לנו ע"פ החוק והnקדמות ששילמנו ובכך נציל טיפה את ההוצאות שהיו עכשיו עם התינוק החדש.
להפתעתנו קיבלנו רק 12000 ש"ח שכיסו מיידית את המינוס. כששאלתי מדוע לא קיבלתי את מלא הסכום תראו את התשובה שלהם:

ילדת בשנת 2012 . חושב לך ע"פ שומה אחרונה שהיא 2011. נכון שמגיע לך יותר כסף אבל רק אחרי שנקבל את שומת 2012 בעוד חצי שנה לפחות נדע האם גם השנה את באותו שומה כמו 2011 ותקבלי מה שמגיע או שתרוויחי פחות ולא תקבלי.

וכאן החוצפה הגדולה!
הרי שילמתי מקדמות וברור לביטוח הלאומי שהשנה אני לא tרוויח כמו 2011 כי אני לא עובדת 3 וחצי חודשים! אז למה אתם גונבים אותי?
מה אני שונה משכירה?
פשוט גניבה הם לא מוכנים להגיב הם טוענים שככה זה.
יש פה עוד עצמאים שנתקלו בחוצפה הזאת.
אני לא עובדת עכשיו בקושי יש הכנסות המינוס גודל והם בשלהם. זה כסף ששילמתי עבורו והוא שלי!!!

בושה וחרפה שכך מתעללים בחלשים.

"אתם מתארים לכם איך אפשר לחיות מ-700 ש"ח לחודש"- סיפורו של משה סילמן

משה סילמן כותב, 12:12, 18 במרץ 2012

 

אני רוצה לספר את הסיפור שלי.
היתה לי חברה למשלוחים עם משאיות כמו שיגור אקספרס, רק יותר קטן.
בשנת 2001 עם פרוץ האינתיפאדה, הביטוח לאומי בא בדרישה שאני חייב להם הפרשי שומה בסך 16,000 ש"ח לשנת 2000.

אם להסביר למי שלא עצמאי מה זה הפרשי שומה, אז כל שנה נדרש העצמאי לשלם מקדמות מס שנקבעות לפי שנת העסקים שלפני, כך שבשנת 2000 יודעים על הפרשים ב- 2002, ככה זה עובד.
בכל אופן קבלתי דרישה ל-16,000 ש"ח לשנת 2000, אלא מה? בשנת 2001 עם פרוץ האינתיפאדה מחזור עסקיי ירד והמשכתי לשלם מוקדמות גבוהות ששילמתי לפי השנים שהיו יחסית שנים טובות, לכן החוב שלי ירד מ-16,000 ש"ח ל-5000 ש"ח. רואי החשבון שלי הודיעו למל"ל על השינוי, המל"ל ביקש שומה, הרו"ח ביקשו חודש לסיום שומה, קיבלו, סיימו את השומה, מס הכנסה יצא לשביתה, רו"ח הודיעו למל"ל שהם יכולים להגיש את השומה ללא חותמת של מס הכנסה, או שיחכו שמס הכנסה יסיים את השביתה.

הביטוח לאומי לא חיכה ועיקל לי משאית, ולא רק זה- הוא עיקל ברישום במשרד הרשוי עוד שלוש משאיות בשל חוב של 5000 ש"ח .
יומיים אחרי בירורים הפעתי בביטוח לאומי עם יועצת המס שילמתי את חובי 5000 ש"ח, זה היה ביום חמישי אחר הצהרים. נתנו לי שובר גרירה ע"ס 1200 ש"ח, אמרו לי תחזור ביום ראשון תראה ששילמת את שובר הגרירה בחותמת בנק, קח את המסמכים לשחרור המשאית ולך לממן לוד ותשחרר אותה.
אלא מה, ביטוח לאומי היה בשביתה ביום ראשון.
בגלל אופיו של העסק כל משאית היתה חלק אורגני ממערך אחד,
העסק שלי קרס.
אחרי חודש הביטוח לאומי הפסיק את השביתה. הלכתי לשם עם איזו פקידה שהלכה איתי למנהל הסניף, אמרה לי תוך כדי קריצה שאינה משתמעת לשני פנים שאם אתן לה חלק מדמי האכסנה היא תשחרר את המשאית. הלכתי משם בכעס.
בעקבות כך העסק קרס, הבנק עיקל לי את הבית, ביטוחי חיים הלכו, חסכונות שנחסכו בעמל הלכו, המשאיות הלכו, הכל הלך ואני עוד חייב מיליון שקל.

זה לא נגמר. אחרי כמה שנים מצאתי עו"ד שהיה מוכן לנהל את התביעה ללא תמורה (שום עו"ד לא היה מוכן להאבק נגד ביטוח לאומי).
בית המשפט רצה יותר מ-200,000 ש"ח אגרת משפט שלא היה לי. בקשתי פטור מאגרה מהשופט חנן ברנר, איך שהתחיל הדיון הוא אמר לי שאם אסכים לתביעה של 100,000 ש"ח הוא יוותר על האגרה, אבל מה לעשות שהנזק שנעשה לי הוא 8,000,000 ש"ח? נקלעתי לעוד עוולה – הפעם מבית המשפט, שדן בפטור מאגרת משפט. למעשה דנים בשני מבחנים: אחד, יכולת כלכלית. שניים, אם התביעה מוצדקת. בפסק דיינו של השופט חנו ברנר הוא פסק שמבחינת יכולת כלכלית אני זכאי לפטור, ולא דן בכלל במבחן העילה. בכל אופן הוא פסל את הבקשה לפטור.
הגשתי ערעור לעליון, העליון החזיר את העירעור למחוזי בטענה שחנן ברנר ישב במחוזי כרשם, אז את העירעור צריך להגיש למחוזי.

למי הערעור הגיע? נחשתם נכון, לחנן ברנר, שאסור היה לו לשבת בעירעור על החלטה של עצמו, אבל למי במדינת ישראל אכפת?

הסאגה עוד לא נגמרה.

ב2006 הוצאתי רשיון על מונית, הצלחתי איך שהוא להתפרנס.
ביוני 2011 עברתי אירוע מוחי. רופא תעשייתי אסר עלי לנהוג, כך שאיבדתי את היכולת לעבוד במה שעבדתי כל חיי.
נגשתי לביטוח לאומי, קיבלתי 64% נכות ואני לא זוכר בדיוק כמה אחוזי אובדן כושר עבודה, אני מעריך 50 או 60 אחוז. קבלתי 1300 ש"ח גמלת נכות ב- 28 לכל חודש ו -700 ש"ח אבטחת הכנסה ב- 14 לחודש.
בינואר הורידו לי את אחוזי הנכות ל – 34%, לכן לא מגיע לי גמלת נכות, אבל בגלל שהתייצבתי בלשכת התעסוקה בכל חודש מגיע לי בכל חודש 2000 ש"ח אבטחת הכנסה.
מה הביטוח הלאומי עשה? הוא שילם לי בינואר רק 700 ש"ח  ב- 14 לחודש ולא הסכים בשום אופן לתת לי את ה- 2000 ש"ח שמגיע לי על-פי חוק.
אתם מתארים לכם איך אפשר לחיות מ-700 ש"ח לחודש.

בקיצור, קפקא. היום אני מרגיש שהמדינה בגדה בי.
שירתתי בצבא שלוש שנים, עשיתי מילואים עד גיל 46, שילמתי מיליונים למיסים. לצורך המשפט חישבתי כמה שילמתי בזמן שעסק היה פעיל: שילמתי 1073 ש"ח לתקופה של חמש שנים מבלי לקחת בחשבון את כל המיסים העקיפים על קניות פרטיות.

אני רציני: עובדי מדינת ישראל הם האויבים שלי.

אני בן 57 היום, אחרי אירוע מוחי. כבר לא ילד שיכול להתחיל מחדש.

חייבים לעשות משהו, חייבים לשנות.

אני בוכה על המדינה על האנשים האומללים, על האטימות של ביטוח לאומי והעליבות של משרד הבטחון. מנוולים!

מתוך תכניתו של נתן זהבי

להאזנה

מומלץ להקשיב לראיון המלא.

תקציר:

היה לי בעל יליד הארץ שלחם בכל מלחמות ישראל. הוא נפצע במלחמת יום הכיפורים, ונפלנו טרף לביטוח לאומי.

נפלתי טרף לציפרניים אלימות של ביטוח לאומי ומשרד הבטחון.

ביטוח לאומי ומשרד הבטחון שיחקו בי לא פינג פונג אלא כדורגל. בעלי היה עצמאי. הגעתי לפת לחם. גידלתי בצורה מחפירה שלושה ילדים. בעלי פשט רגל עם המסגריה שהייתה לו. מכרנו כל מה שהיה לנו. גידלתי שלושה ילדים בציפורניים, ילדים לתפארת מדינת ישראל. גם בצבא בדרגות בכירות. לא היה ממסד ממשלתי שלא שיחדתי. עשיתי דברים כדי להציל את המשפחה שלי. וגידלתי ילדים לא בזכותם. עשיתי שפם וגבות לנשים כדי להביא לחם ודייסה לילדים שלי. בוז ויריקה בפנים לכל המחוקקים את החוקים המתועבים שהם רק על הנייר באמת אין שום דבר. א. באמת אתה צריך פרוטקציה אתה צריך להיות זנותי מנוול. אתה לא מבין הזה ולא יבינו את זה כל החלאות שמדברים על המסכנים האלה. אני לא הייתי מסכנה ובעלי לא היה מסכן. נפלתי טרף לחלאות.

למדתי את הדרך שאם אתה לא דופק על השולחן ולא יורק עליהם הם לא מבינים. בעלי עם שטף דם במוח היה צריך לעבור לבית לווינשטיין. הייתי צריכה להביא אישורים מקופת חולים מכבי, שיעזרו. הלכתי ובאתי ימים בבכי. רופא מחוזי אומר לי את יודעת כמה זה יעלה לנו. אומרת לי פקידה: את עדינה, אף אחד לא יעזור לך. רק שאני משתוללת בנאדם מקבל את הטיפול. אמרתי למה אני צריכה לצעוק למה אני צריכה לבכות אני לא מכירה את הדרך הזאת.

אני לא בוכה לך אני בוכה על המדינה על האנשים האומללים, על האטימות של ביטוח לאומי והעליבות של משרד הבטחון. מנוולים!

הייתי בכל המשרדים ולא ראיתי מקום שיש בו הגינות.

הגעתי למצב ששיקמתי את עצמי ובעלי נפטר. אני שומעת את האומללים ההם ואתם לא מבינים מה נעשה. שלכול המסכנים שלא יכולים לזעוק את זעקתם כי דלה שפתם.

אין כאן צדק, אין כאן היגיון

נתקבל במייל מאת אלון 

הסיפור שלי לא ממש קורע לב, הוא רק דוגמה קטנה, שבצירוף כל הסיפורים הנוראיים כאן, ומאות אלפי הסיפורים האחרים שלא סופרו, זועקת שאת המוסד הזה צריך להחריב מהיסוד ולבנות מחדש.

לפני ארבע שנים פוטרתי ממקום העבודה העיקרי שלי. אני גם עצמאי, אבל לפני ארבע שנים השוק היה מת, ולא היתה לי עבודה. בדיוק נולד הילד השלישי שלי, ואילו לא הייתי משתמש בפיצויי הפיטורין שלי, לא היה לי ממה לפרנס את משפחתי.

אז כמובן, בגלל שאני עצמאי, אין מה לדבר על דמי אבטלה. אבל למזלי, שלא כמו רבים מאלה שכתבו כאן, אני בריא, עקשן וחזק, וחוסר צדק משווע כזה פשוט לא הניח לי לוותר. בנוסף, היה לי זמן להילחם. אז למרות שהסיכוי היה קטן, בכל זאת היה מגיע לי לקבל לפחות דמי אבטלה, עד שאתחיל שוב לעבוד. כי הייתי גם שכיר, ואם אין לי הכנסות אחרות, זה רק הגיוני – לא שהגיון עובד כאן. אחרי ערימות של טפסים, וביורוקרטיה ושעות ארוכות ותורים בשלושה סניפים שונים, הם נכנעו. ובמשך ארבעה חודשים קיבלתי בסך הכול 8500 שקלים לכל התקופה. זה עזר לי לעמוד על הרגליים, ולאט לאט חזרתי לעבודתי וכמובן הפסקתי לחתום בלשכה ולקבל את דמי האבטלה.

לאחר שנה וחצי קיבלתי מכתב מביטוח לאומי: מאחר שאני עצמאי, הכנסותיי מחושבות באופן שנתי, ולפיכך נדרשתי להחזיר לביטוח לאומי את כל דמי האבטלה שקיבלתי, בצירוף ריבית, הצמדה, וקנסות פיגורים, רק משום שחזרתי לעבוד וביתר שנת המס הרווחתי כסף. לא הרבה.

לא ביטוח, ולא לאומי. כמי ששייך למעמד הביניים הרעוע ונמצא מרחק תאונה, מרחק מחלה, מרחק מקרה מצער אחד ויחיד מהידרדרות להתמוטטות כלכלית, זה מופרע שאני צריך להמשיך ולשלם כסף רב מדי חודש לביטוח שאין מצב שיחזור אליי בשום דרך, ולצערי אף לא במצב שאזדקק לו. המדינה צריכה לפרק את המנגנון המסואב והמקרטע הזה, ובמקומו להקים גוף רווחה שיטפל בעניים ובקצבאות. אני משלם ברצון את מיסי העירייה ואת מס ההכנסה. המיסים האלה חוזרים אליי. אבל ביטוח לאומי? כדי להחזיק על גבי משפחות מרובות ילדים? לא נראה לי. אין כאן צדק. אין כאן היגיון. שום דבר.

תכניסו אותי לכלא, המגורים והאוכל שם חינם

מאת: Roni Schutzer

‎17 שנים עבדתי כשכיר היות ומידי פעם עשיתי עבודות פרטיות היה לי תיק במס הכנסה.

ב2006 פוטרתי ,כשהגעתי לביטוח לאומי לבקש דמי אבטלה סורבתי בגלל התיק במס הכנסה: אתה לא זכאי לקבל דמי אבטלה כי אתה עצמאי. לא מעניין אותם שבמשך שנה וחצי הייתי מובטל וכשכבר עבדתי לא הגעתי לסף המס.

היום הם רוצים ממני 52 אלף שקל וכמובן שחשבון הבנק מעוקל. יש לי דבר אחד לומר לגברת צילה קרקו: ממני לא תראי שקל עד שתחזירו לי בדיעבד את מה שגנבתם ממני, ולא אני לא אתאבד מקסימום תכניסו אותי לכלא , המגורים והאוכל שם חינם.

אין עם מי לדבר, זה לא מעניין אף אחד

נתקבל במייל מאת עודד טל

שמי עודד ואני בן חמישים וארבע, גרוש + שלושה ילדים.
בוגר צבא מלא יחידה קרבית, חובש קרבי, מנהל תאגד רפואי
במשך שלושים שנה אני משלם ביטוח לאומי כמו שעון,הן כעצמאי והן כבעל חברה.
שילמתי מאות אלפי שקלים אם לא מיליונים למוסד הזה, כי גם כמעסיק שילמתי בעבור העובדים

החברה בבעלותי נסגרה, קרסה, ואני קרסתי אתה, ללא אגורה וגר אצל אמי.

פניתי לביטוח לקבל קיצבת אבטלה או הבטחת הכנסה וכלום, לא מגיע לי כלום, כי אני הייתי הבעלים של החברה.
שאלתי אותם בשביל מה שילמתי, לא קיבלתי תשובה.

אין עם מי לדבר.
ארבע עשרה שנים מאז ועדיין לא התאוששתי, עדיין גר אצל אימא פנסיונרית, שלושה ילדים לא מקבלים מזונות וחלקם גם לא רואים אותי ( את הבת שלי לא ראיתי שמונה שנים )
זה לא מעניין אף אחד.

ביטוח לאומי: כ-1.2 מיליון עיקולים בשנה

themarker 

הקצבה של ביטוח לאומי אינה מספיקה לקיום בכבוד לנכה שאינו יכול לעבוד. לפי הביטוח הלאומי, נכה ששיעורי הנכות שלו הם של 74%ומעלה ונקבעה לו דרגת אי-כושר השתכרות, יקבל קצבת נכות מלאה בסך 2,267 שקל בחודש (יש תוספות עבור בני משפחה התלויים באותו אדם).

עצמאים משלמים, כמו שכירים, 16%-17% מהכנסתם החייבת לביטוח לאומי (מלבד ההפרשה לטובת קרן דמי אבטלה), ולכן עלולים לצבור חוב אם התשלומים לא מועברים – והביטוח הלאומי עלול לעקל רכוש בשל כך.

צילום: לימוד אדרי

לפי נתוני הביטוח הלאומי, יש כ-330 אלף איש שחייבים דמי ביטוח, כשליש מתוכם – 114 אלף איש – עצמאים. סך החובות לביטוח לאומי הוא כ-9 מיליארד שקל, מתוכם 2 מיליארד שקל שחייבים אזרחים ומעסיקים על תשלום דמי ביטוח. בשנה מתבצעים כ-1.2 מיליון עיקולי רכוש לבעלי חוב.

לפי המוסד לביטוח לאומי, עיקולים מתבצעים במקרי קיצון בלבד. "הביטוח הלאומי נוקט בצעד של עיקול רק לאחר שהצטבר חוב משמעותי של המבוטח בפרק זמן של מספר חודשים, ורק לאחר משלוח של הודעה על תשלום, תזכורת והודעה על עיקול. התהליך אורך שבועות, כך שלאיש יש שהות מספקת לגבש הסדר חוב במידת הרצון", נמסר מהמוסד.