שלושה דורות של נפגעות הביטוח הלאומי

נתקבל במייל מרוני:

סבתא:

היא כבר באזור ה80 של חייה. כבר לא בריאה, הולכת בקושי רב.
נתבקשה לארח בביתה נציגה של הביטוח הלאומי, זו נכנסה, ביקשה מסבתי לקום מהספה ולעשות סיבוב.
אמי שהייתה כדי לוודא הליך תקין הביטה בה בעוד רשמה משהו.
לא אושר סיוע וטיפול; טענו שהיא בסדר גמור.

אמא:
לקתה בסרטן + סיבוכים.
נאלצה לבוא שוב ושוב לועדות משפילות בעודה לא חשה בטוב.
הסיוע הגיע מאוחר משהו. גם הביטוח עשה קונצים עד שהועיל בטובו להחזיר קצת ממה שלקח כל השנים.

אני:
מאז שהשתחררתי מהצבא, אני מקבלת מדי שנתיים מכתבים על חובות.
למזלי אני תמיד אוספת את כל התלושים, רושמת הכל, יודעת מה עשיתי בכל שלב.
נאלצת שוב ושוב להוכיח שאיני חייבת כלום, שהמעסיק שילם, שאני שילמתי, שדיווחתי על תחילת וסיום תעסוקה.

הגוף הזה, הביטוח הלאומי, הוא לוקח ממך כסף כל חודש.
הגוף הזה לוקח יותר כסף ממי שלא עובד מאשר ממי שעובד, אין בזה הגיון.
הגוף הזה משפיל אותך, מטרטר אותך, מאבד את המסמכים שלך, שולח בשיטת מצליח חשבונות פיקטיביים.
הגוף הזה מתעמר בך כשאתה הכי צריך אותו.
זוהי ארץ אוכלת יושביה, כולנו חיות במשחטה הישראלית.

איך בדיוק הם מצפים שילד בגילו עם סרטן גרורתי יצא לעבוד ולהשיב את החוב?

מאת: מעיין רודיך, נתקבל במייל.

אחי הקטן, נלחם בימים אלו במחלת הסרטן.

החל מינואר השנה כאשר הגיש פנייה לביטוח לאומי בסיוע של עובדת סוציאלית, הדבר הראשון ש"זכה" לו היה קודם כל ביקור של רופאה מטעם ביטוח לאומי, שתאשר שאכן הוא עובר טיפולי כימותרפיה בגילו הכל כך צעיר (24) עקב המחלה הארורה. לאחר שנבדק מקרוב, ודאג גם להעביר את כל המסמכים הרפואים הנדרשים חתומים ומלאים מטעם המחלקה אונקולוגית בה הוא מטופל, חשבון הבנק שלו עוקל ונמצא כי הוא חייב לביטוח לאומי חוב על סך 6000 שקלים חדשים שהצטבר לטענתם במשך מספר שנים

מיותר לציין שאף אחד לא טרח לעדכן או להודיע לו לפני שפנה באופן לגיטימי לביטוח לאומי על קיומו של החוב המצויין, כן? ה

וא נמצא זכאי ל100% נכות. איך בדיוק הם מצפים שילד בגילו עם סרטן גרורתי יצא לעבוד ולהשיב את החוב?

קצת לא נעים לי להחשף

קצת לא נעים לי להיחשף, אבל אני כבר יומיים מרגיש צורך עז לכתוב את זה. הקש האחרון היה סטטוס שקראתי עכשיו על מישהי שנפצעה וביטוח לאומי התעמר בה. חשתי צורך לספר גם את תלאותיי שלי אל מול המוסד הזה.
בסוף 2009, באופן פתאומי אובחנתי כחולה בסרטן מסוג "לימפומה ברקיט" במצב מתקדם, סוג סרטן נדיר יחסית, אגרסיבי מאוד. בגלל השלב המתקדם וסוג הגידול, הטיפול שנקבע היה גם הוא אגרסיבי במיוחד. כך שנאלצתי לעזוב מיד את עבודתי (הייתי אז סטודנט ומילצרתי). מיותר לציין שלא היו לי שום חסכונות שהם, הייתה לי דירה להחזיק, להמשיך לשלם שכר דירה, ומעל כל זה: להתמודד נפשית ופיזית עם מחלה לא קלה בלשון המעטה, ועם טיפול קשה עוד יותר.
פניתי לביטוח לאומי כדי לבקש סיוע (שאותו הם לא מציעים, כמובן – אתה זה שצריך לרדוף אחריהם). התגובה הראשונה שקיבלתי היא שאני בכלל חייב להם סכום דמיוני של 3200 ש"ח. למה? הם בדקו ומצאו כל מיני חודשים שלטענתם לא עבדתי בעשור האחרון ועליי לשלם עליהם. למזלי, אני שומר תלושי משכורת, והצלחתי להוכיח להם שאינני חייב דבר, מלבד כמה חודשים בודדים אי שם ב-2001 (וזה נקרא שיטת "מצליח"). וכל זה בימים הראשונים שלאחר שבוע כימותרפיה קשה, שהגבתי אליה לא טוב; הם כמובן הפנו אותי ישירות להביא מיליון מסמכים, ולאחר האיסוף המפרך של המסמכים, הודיעו לי חד וחלק שאני לא זכאי להבטחת הכנסה כי אני סטודנט (מאז ביטול "כפל" הקצבאות בידי שר האוצר המנוול ביביהו ב-2003). את הזכאות לנכות – הם הודיעו לי – הם יאשרו או ידחו (ברצינות?) בעוד 4 חודשים.
כך עומד אדם בפני שוקת שבורה, נפשית, פיזית וכלכלית, ומה מצפים שיעשה? לי יש משפחה שיכלה לעזור לי, אבל מה אם הייתי לבד או אבא למשפחה?! בכל אופן, אחרי 4 חודשים הגיעה הקצבה המיוחלת – 2340 ש"ח בחודש (וזה 100% נכות, שיהיה ברור). בנקודה הזו, שהייתה גם תקופה נוראית במחלה שלי, נשברתי לגמרי. זה לא שלפני זה אהבתי את המדינה במיוחד, אבל אז הבנתי שאני מתעב אותה בכל מאודי ונפשי. היא האויבת שלי, היא שמה לה למטרה להרוג גם אותי, כי אני כבר לא מתאים למשחק הדרוויניסטי החולני הזה, שבו רק החזק שורד.
הייתי חולה (ומאושפז רוב הזמן) למעלה משנה, ובמהלכה הוזמנתי ללא פחות משלוש ועדות רפואיות, ונערכו לי ביקורים בבית של אחות מטעם הביטוח הלאומי – וכל זה כדי להוכיח שאני לא משקר ו"גונב" את הכספים ששילמתי שנים למוסד הארור הזה.
היום אני בריא כבר למעלה משנה וחצי, אך את הצלקת הזאת שום כימותרפיה לא תרפא. "הביטוח הלאומי" הוא הסדר חיובי בבסיסו, אך כבר שנים רבות שבישראל הוא רק מחלבת-כספים מאנשים עובדים (והיום, בתור עצמאי, אני מרגיש את זה היטב על בשרי), שמטרותיה הן להמאיס על הציבור את מעורבות הממשלה במשק, כדי שגם שירות זה יבוטל, ולשמש שסתום לזעם הנדפקים בפני פנייה כנגד מדכאיהם האמיתיים – השיטה הקפיטליסטית וממשלות ההון. אין לי שום בעיה לשלם כסף רב לביטוח לאומי כל חודש, אם אכן אדע שיש לי ביטוח כשאני זקוק לו, ולא רק לי אלא לכל מי שזקוק לכך בישראל.
זה אמנם התחיל כפוסט אישי, אבל החשיבות שלו היא פוליטית כללית במיוחד. משה סילמן נפל סופית, ואת זה שוכחים להזכיר, לאחר שעבר אירוע מוחי, לא יכל לעבוד ונזנח לגמרי ע"י רשויות המדינה. זאת הייתה ההזנחה השנייה, לאחר שכמה שנים לפני כן הביטוח הלאומי התעלל בו בגלל חוב פעוט ועיקל את אמצעי הייצור שלו.

נפל בין ועדות הביטוח הלאומי

hagit farber

שאולי שלי ז"ל, גסס 7 חודשים מסרטן ריאות, נפל בין ועדות הביטוח הלאומי.בין קטיגוריות, עבר בדיקת גוף בעירום מול פקידי ביטוח לאומי שבאו לביתו לבדוק אם הוא משקר.7 חודשים שאני סעדתי אותו ללא עזרה של אף גורם מסייע! ביום שהוא הלך לעולמו הגיע צ'ק ראשון של הביטוח הלאומי, שלא ניתן היה לפדות אותו כמובן…