אני בוכה על המדינה על האנשים האומללים, על האטימות של ביטוח לאומי והעליבות של משרד הבטחון. מנוולים!

מתוך תכניתו של נתן זהבי

להאזנה

מומלץ להקשיב לראיון המלא.

תקציר:

היה לי בעל יליד הארץ שלחם בכל מלחמות ישראל. הוא נפצע במלחמת יום הכיפורים, ונפלנו טרף לביטוח לאומי.

נפלתי טרף לציפרניים אלימות של ביטוח לאומי ומשרד הבטחון.

ביטוח לאומי ומשרד הבטחון שיחקו בי לא פינג פונג אלא כדורגל. בעלי היה עצמאי. הגעתי לפת לחם. גידלתי בצורה מחפירה שלושה ילדים. בעלי פשט רגל עם המסגריה שהייתה לו. מכרנו כל מה שהיה לנו. גידלתי שלושה ילדים בציפורניים, ילדים לתפארת מדינת ישראל. גם בצבא בדרגות בכירות. לא היה ממסד ממשלתי שלא שיחדתי. עשיתי דברים כדי להציל את המשפחה שלי. וגידלתי ילדים לא בזכותם. עשיתי שפם וגבות לנשים כדי להביא לחם ודייסה לילדים שלי. בוז ויריקה בפנים לכל המחוקקים את החוקים המתועבים שהם רק על הנייר באמת אין שום דבר. א. באמת אתה צריך פרוטקציה אתה צריך להיות זנותי מנוול. אתה לא מבין הזה ולא יבינו את זה כל החלאות שמדברים על המסכנים האלה. אני לא הייתי מסכנה ובעלי לא היה מסכן. נפלתי טרף לחלאות.

למדתי את הדרך שאם אתה לא דופק על השולחן ולא יורק עליהם הם לא מבינים. בעלי עם שטף דם במוח היה צריך לעבור לבית לווינשטיין. הייתי צריכה להביא אישורים מקופת חולים מכבי, שיעזרו. הלכתי ובאתי ימים בבכי. רופא מחוזי אומר לי את יודעת כמה זה יעלה לנו. אומרת לי פקידה: את עדינה, אף אחד לא יעזור לך. רק שאני משתוללת בנאדם מקבל את הטיפול. אמרתי למה אני צריכה לצעוק למה אני צריכה לבכות אני לא מכירה את הדרך הזאת.

אני לא בוכה לך אני בוכה על המדינה על האנשים האומללים, על האטימות של ביטוח לאומי והעליבות של משרד הבטחון. מנוולים!

הייתי בכל המשרדים ולא ראיתי מקום שיש בו הגינות.

הגעתי למצב ששיקמתי את עצמי ובעלי נפטר. אני שומעת את האומללים ההם ואתם לא מבינים מה נעשה. שלכול המסכנים שלא יכולים לזעוק את זעקתם כי דלה שפתם.