לא מצליחה לקבל מביטוח לאומי את דמי הלידה המגיעים לי

תמר לפיד פונה לעזרת הציבור

זה סיפורי:

אני מורה ליוגה, עצמאית מזה כמה שנים. לפני ארבעה חודשים ילדתי תינוקת מקסימה. מאז אני לא מצליחה לקבל מביטוח לאומי את דמי הלידה המגיעים לי. שילמתי ביטוח לאומי תמיד, אך לא בצורה מסודרת. הכוונה היא, שלא הייתה לי הוראת קבע או משהו כזה, אבל כל חודשיים שלושה התקשרתי למענה האוטומטי שלהם ושילמתי את החוב עם כרטיס אשראי. אף פעם לא צברתי חוב של יותר משלושה חודשים.

בקיצור אחרי שהגשתי את התביעה שלי לדמי לידה קיבלתי מכתב ובו כתוב: בגלל שלא שילמת את דמי הביטוח שלך בצורה סדירה, וביום הקובע (שהוא יום הלידה) נמצאת בחוב שהוסדר רק לאחר יום הלידה, בקשתך לדמי לידה נדחתה. היה כתוב גם שאני מוזמנת לתבוע אותם בבית דין לעניינים אלו. בנוסף לכל, בן-זוגי שקיבל שבוע חופש מהעבודה חזר אחרי השבוע הזה ופוטר בחוסר רגישות משווע. הבוס שלו – משה טיילר, הבעלים של הרשת "פרנג'ליקו" – 'לא זכר' שהוא אישר לו שבוע חופש ולכן פיטר אותו על כך שהוא 'נעלם' לשבוע. אפשר לחשוב שהוא עשה סקי בשבוע הזה! עם אשה בבית שלא יכולה לזוז כי הרגע עברה לידה ומיליון מבקרים שרוצים לראות את התינוקת. אז נותרנו ללא הכנסה. בן זוגי לא קיבל פיצויים כיוון שעבד בפרנג'ליקו רק חצי שנה עד אותו יום ואני לא קיבלתי דמי לידה ומן סתם לא יכולתי לחזור וללמד יוגה מיד.

אולי מישהו מכם יודע איך לעזור לי? אני לגמרי מתוסכלת! הסכום הזה של הביטוח ממש יכול להציל אותנו עכשיו זה לא סתם על העקרון למרות שגם על העקרון זה מרתיח.

אודה לכל תגובה וניסיון לעזרה,

תמר

עדכון חשוב ומשמח מתמר:

"קבלתי כמה תגובות מבנות מקסימות שמאוד רצו לעזור. ראשית כל זה מילא אותי בתושיה וגם בתחושה שיש מסביב אנשים טובים (חשוב!). בעצת אחת הבנות פניתי לתכנית יהיה בסדר של גל"צ וספרתי להם מה היה. כעבור כמה ימים קבלתי טלפון מאיזה קודקודית בבט"ל שהיא כ"כ מתנצלת, באמת נפלה טעות, והם רק בני אדם…  – הכסף מייד נכנס לי לחשבון. "

לא מגיע לך כלום

שרון דולב
כבר הרבה זמן שאני מתלבטת אם לספר או לא. סיפור קטן על ביטוח לאומי. לא סיפור נורא. פשוט מעליב. ועם העלבון הזה, אני מסתובבת כבר הרבה שנים.
ילדתי תינוק מת. בלידה מוקדמת. האחות בבית החולים, אמרה לי, להתקשר לביטוח לאומי, מכיוון שלאחר לידה, מגיע לי מענק. חשבתי שזה יעזור לי לקחת חופשה קצרה ולא לחזור מיד לעבודה. כדי לנוח ולחזור לעצמי.
השיחה היתה כזו:
אני: שלום, עברתי לידה מוקדמת ורציתי לדעת מה הזכויות שלי.
הפקידה: איזה שבוע?
אני: 28
הפקידה: חי או מת?
אני, אחרי דקה שבה רק בלעתי ובלעתי וניסיתי לא לצרוח: מת.
הפקידה: אז לא מגיע לך כלום. ניתוק