הביטוח הלאומי מצליח לשבור גם את האמיצים שבלוחמי השייטת

סיפורו של ירון קיסר, מתוך קבוצת הפייסבוק "דרישת חוק בכנסת להעלאת כל קצבאות ביטוח לאומי לקיום בכבוד"

חמש ועדות של הביטוח הלאומי קבעו לי אחוזי נכות ושר"ם, כמובן הרבה יותר נמוך מהמגיע לי, מבלי שנבדקתי אפילו בדיקה אחת, לא גופנית ולא תיפקודית, בלי לטרוח לקרוא בכלל מה שהרופא שלי או אני כתבנו או אמרתי. כאשר אנחנו שומעים את המונח "ועדה" אנחנו מבינים שמדובר בלפחות שלושה רופאים, שיבדקו גופנית ותפקודית ויתייחסו למה שכותבים הרופא והחולה. אז זהו, שלא. אצלם ועדה זאת אחות ראשית אטומה שלא שמעה מימיה על השייטת או על הקישון. היא ישבה מולי מרחוק, הסתכלה עלי ואני הסתכלתי עליה.

בסוף פסקה: "אתה יכול לצחצח שינים, אתה יכול לדבר". אגב, לא אמרתי מילה, אני לא יודע איך היא ידעה שאני יכול לדבר. "ואתה יכול לאכול לבד." פסקה והלכה וקיבלתי תשובה שלילית. החוק שלהם אומר שברגע שהיא פסקה, אסור לך לערער לפני שחולפים לפחות שישה חודשים. כאשר ערערתי, הגיעה אותה אחת על תקן של ועדה. שאני אערער עליה בפניה? כמובן שקיבלתי תשובה שלילית.

רוצים את הסיפור המלא? זה הולך ומשתפר. אז ככה: אחרי שנדחיתי סתם בשתי עאלק-ועדות כשממתינים חצי שנה בין ועדה לועדה, התייאשתי עד שמישהי יזמה שאגיע לח"כ חיים כץ מהליכוד, יו"ר ועדת הרווחה בכנסת. עו"ד קורל מטעמו, בחורה נמרצת שהייתה גם קצינה בצבא, צרחה על מנכ"ל ביטוח לאומי, על מנכ"ל משרד הבריאות ועל משרד הבטחון. בעקרון די ציפצפו עליה, רק הביטוח הלאומי קצת נבהלו. המנכ"ל מינה איזו מנהלת תקציבים – לא יודע מה היא בדיוק, הם לא ברורים – שתתעסק איתי.

תוך כמה ימים סידרה לי ועדה – לא חצי שנה, כמה ימים. באה אותה אחות מאז, אחות ראשית, אל הועדה ודחתה אותי. קורל צורחת ומקבלת תוך כמה ימים ועדה לערעור על הועדה הזאת – לא חצי שנה, כמה ימים. ומי הועדה שבפניה את מערערת? צדקת אחותי, היא עצמה. את קולטת? את מערערת עליה בפניה. כמובן שקיבלתי תשובה שלילית בדואר. עוד פעם קורל, עוד פעם צעקות, תוך שלושה ימים, ביום שישי, עוד עאלק ועדה. לא חצי שנה, כמה ימים.

הפעם גם אחות ראשית, לא שלושה רופאים, הפעם קצת יותר נורמלית, שמעה על השייטת, שמעה על הקישון, כמובן ששמרה ממני מרחק ולא בדקה אותי לא גופנית ולא תפקודית. הפעם התשובה בדואר הייתה שונה: העלו לי את אחוזי הנכות מ 75% ל 78% ונתנו לי שר"ם (מטפלת) 50%: זה מעמד בו אני מוכר לפחות כסיעודי, אבל זה עבודה בעיניים. מה את מבינה מ 50% שר"ם? שזה 50% מעלות התשלום למטפלת? הצחקת אותם. זה כסף בגובה 50% מגובה הקצבה למטרת מטפלת. אם הקצבה 2400 ש"ח- את מקבלת 1200 ש"ח לשכירת מטפלת. אבל כמה עולה מטפלת? בערך 6000 ש"ח לחודש. הלו, אני ערירי, חי רק על קצבת ביטוח לאומי של 2400 ש"ח. מאיפה אני אביא את ההפרש?

זה עוד לא הכל, ה-50% שר"מ מבטל אוטומטית את המנקה שהייתה לי, שעתים בשבוע מהרווחה של העיריה. בקיצור משחק על סכום אפס. התקשרתי לביטוח לאומי ואמרתי לפקידה "מה זה צריך להיות?" היא אומרת לי בלי להתבלבל: "למה גילית לעיריה?" אמרתי לה, "מה זאת אומרת, למה גיליתי לעיריה, קודם כל אני אדם ישר והגון, שנית, אם לא הייתי מגלה והם היו מגלים היו מחייבים אותי עם ריבית והצמדה. דבר נוסף, יש 50% שר"ם אבל אי אפשר לשכור חצי או רבע מטפלת". אז שורה אחרונה, אני לא יכול להתרחץ או לקצוץ ציפרנים או עוד פעולות בסיסיות אלא אם כן כל קורא יתנדב לשעה שעתיים.

להוציא מעט לחם מתוך הסלע

מתוך האתר של דני כהן

אני מוזמן לביקור בסניף הביטוח לאומי. אחר שערי הבידוק, תחת תקרת הניאון שוכן עם רב וגדול על טפו וצאנו: מבוגרים חובשי כיפות, צעירים בכפכפים, ילדים מרוטי נוצות בליווי אימותיהם התלויות מתוך תיקי גב, אוחזות בקבוקי מים וכולם חסרי אוויר לקראת הבידוק לעלייה למטוס שלא יסע לשום מקום: מי לוועדה רפואית, מי לפקיד שחוק, מי יבוא בשערי העובדת הסוציאלית שניכר שאיבדה מרבית לחלוחית אופטימית, והרוב יזכה לחילוף איטי של שעון התור ולדיסקו אורות אדומות של חץ הכיוון שיוביל את התהלוכה אל האשנב האקראי שהתפנה. עכשיו. מי בתור?

לפגוש את ביטוח לאומי בגדולתו משמעו לחוג סדר פסח כהלכתו. הנכה- הוא קרבן הזבח ירבה לספר ביציאת מצריים: מהיום בו התוודעתי לכאב ועד יום החמסין של אתמול. אלהג כאילו הסיפור חדש ולא הוזן בשדה הרלוונטי בפנייה המקוונת תחת: "ארוע נשוא התביעה".

הפקיד התורן יתלה בי את עיניו המזוגגות, ויצופו להם שיירות ארוכות של סימני שאלה וחקירות שתי וערב, כאילו בפעם הראשונה עסקינן: איזה פיצוץ? הייתה משטרה? אז מה נפגע? וזהו? חקרו אותך? כן. כמה? פעמיים. כאן בביטוח לאומי? במחלקת הביטחון . בטוח? מאה אחוז.

הרעיון לבחון את מציאות חייו של הנכה מפעם לפעם אינה רעה כלל. יש לה צדדים חיובים וטובים, לבוא לקראת צורך חדש, לעדכן את מענה המוסד לביטוח לאומי לצרכים המשתנים של המבוטח, ולגלות מעט אמפטייה כלפי מי שנאלץ להושיט את ידו לעזרה מתשתית הרווחה של המדינה. אבל אצלי וכנראה גם בעבור שאר המזיעים שמאחורי וצדדי, המנגנון עובד מתוך מטרה הפוכה בתכלית.

ביטוח לאומי בהתנהלותו, כאשר אינו לומד את המקרה והמבקש בקצבה או בנכות, יעביר אותו מחדר לחדר, ויעשה אותו מתמודד לכוכב נולד כאשר יזמר תורת פציעתו שבעל פה, יבקש ויקבל את אותם המסמכים – בדיקה אחר תשובה, ויפעל לרפות את ידיו של מי שבא להוציא מעט לחם מתוך הסלע.

גם כאשר תעלה לתורה על הדוכן למול ארון הקודש, ותצלח את הרופאים המומחים והשאלות המקניטות, הפקידים הלאים ושלל הטפסים המסוכסכים זה עם זה, ואחרי שנשמרת שלא לערבב, חס וחלילה, הצהרה של מי שמבקש נכות בעבודה עם טופס של מי שמבקש נכות שאינה בעבודה, צפוי לך אפס תוצאה. שתהיה הצלחה, היא תבוא באיחור ענק במעטפה לבנה עם חלונית שקופה.כעת שנשלח אליך כרטיס הפלסטיק המאשר כי נכה אתה, תפסע במבוך נוסף בו תידרש להפגין עמידה בדרישות סף נוספות, בהצגת אישורי רופאים יחודיים המתחדשים מעת לעת, שבזכותם יתכן כי תוכל לזכות גם בקצבה: קטנה זעומה ועלובה. מתחדשת.

על עיכוב שנמצא שאכן התעכב, תמצא את המחשב של הביטוח לאומי מדווח לך בהתרגשות כי נמצאת זכאי לפיצוי חד פעמי של כמה עשרות שקלים. עימך הסליחה. אצלי אחרי שנה, אותו קומפיוטר ממש, קבע שחובי לביטוח הלאומי עומד על עשרות אלפי שקלים, רק מסדרת הקשים לוגיים וחישובי ריבית. כולם שגויים לחלוטין.

מאחר וההיתרון עבר למכונה והיא לא נמה ולא נחה לרגע, אין סיכוי לפונה לביטוח לאומי לנצח אותה. ספציפית אלי, ההפסד שלי כבר רשום על הקיר, מפני חיסרון שאני נטול בבהירות ויצירת דבוקות של מחשבות תועלתיות. אני מזמן עובר להילוך בלי כוח. אני מרים לאט את היד הימנית הטובה שלי באוויר. נכנעתי לרצף האלקטרונים: עזבו אותי מנכות, רק תגידו לדבר הזה שמתחת לשולחן שיבטל את החוב.  אני כבר מצהיר שאין ולא יהיו לי שום טענות או מענות או טרוניות בעתיד לבוא. מוכן להישבע בחוץ ליד התורן של הדגל.

הביטוח הלאומי מתכנן להקשיח את התנאים למתן קצבאות לחולים כרוניים

כתבה של דן אבן, מתוך "הארץ"

המוסד לביטוח לאומי פועל בימים אלו להקשחת התנאים המזכים חולים כרוניים בקצבאות רווחה. מידע שהגיע ל"הארץ" מצביע על החמרה מתוכננת בקריטריונים לקביעת אחוזי נכות לחולי סוכרת, פרקינסון ומחלות לב, ובעתיד צפויים שינויים גם של מחלות כרוניות אחרות. השינויים לא יחולו רטרואקטיבית, אלא רק לגבי חולים שיגישו בעתיד תביעות לקבלת אחוזי נכות.

השינויים נעשים במסגרת עדכון מחדש לספר הנכויות של הביטוח הלאומי, שנכתב בשנת 1956, אך טרם נכנסו לתוקף. במוסד לביטוח לאומי מבהירים כי המהלך נעשה בתיאום עם רופאים מומחים והאיגודים המקצועיים הרלוונטיים, אולם רופאים ששוחחו עם "הארץ" הביעו חשש מפני פגיעה בזכאותם לקצבאות של חולים כרוניים, מבלי שהדבר נבחן לעומק.

כך למשל, מידע שהועבר באחרונה לאגודה הישראלית לסוכרת מצביע על שינויים מרחיקי לכת בקריטריונים המאפשרים לחולי סוכרת לקבל אחוזי נכות. עד כה, נקבע כי חולי סוכרת עם סיבוכים יקבלו 65% נכות באופן אוטומטי. מעתה, ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם למספר הסיבוכים וחומרתם. לפי הקריטריונים החדשים, חולי סוכרת עם שני סיבוכים בדרגת חומרה גבוהה מ-20% כל אחד יזכו ב-65% נכות, וכך גם חולים עם סיבוך אחד בדרגת חומרה של 30%, אולם סיבוכים קלים לא יאפשרו מתן אחוזי נכות, לרבות פגיעה בעצבים תחושתיים (נוירופתיה סוכרתית) והפרעה קלה בעיניים (רטינופטיה) ללא בצקת.

צילום: לימוד אדרי

א' (השם המלא שמור במערכת), בת 56 ואמא לחמישה ילדים, סובלת מסוכרת לא מאוזנת עם בעיות אורתופדיות בצוואר, בברכיים ורגליים, וכן מיתר לחץ דם ותסמונת דום לב בשינה. לפי תקנות המוסד לביטוח הלאומי, היא זכאית כיום לקצבת נכות בסכום של 4,000 שקלים. זכאותה נבדקה בתהליך ממושך, במהלכו הצליחה א' להוכיח בפני ועדה רפואית כי יש לה מעל ל-40 אחוזי נכות. אילו היתה מגישה תביעה לאחר כניסת השינויים, אחוזי הנכות שלה יהיו 20-10 בלבד, והיא לא היתה זכאית לקצבה חודשית.

מידע נוסף מצביע על שינוי מתוכנן בקריטריונים לקביעת אחוזי נכות לחולי פרקינסון. במפגש שנערך עם ארגוני חולים בסוף יולי הופיע נציג הביטוח הלאומי, ודיווח על השינוי המוצע: אם עד כה חולי פרקינסון היו זכאים לאחוזי נכות בגין רעד בכל צד בגוף, כשצד ימין זיכה ב-30% נכות לפחות וצד שמאל ב-20% נכות לפחות, ושכלול הנתונים אפשר 42% נכות הגבוהים מהסף המחייב לקבלת קצבה (40%), מעתה יקבלו חולי פרקינסון הסובלים בשני הצדדים מרעד קל ונוקשות שרירים בדרגה קלה 20% נכות כוללים בלבד. אחוזים אלו אינם מאפשרים לעבור את הסף הנדרש לבחינת הזכאות לקצבה. לתקנות נוסף אמנם קריטריון חדש, המזכה ב-10 אחוזי נכות חולי פרקינסון הסובלים מהמחלה בצורתה הקלה ביותר, אך הדבר עדיין נמוך מהסף המאפשר זכאות לקצבת נכות.

כמו כן שונו באחרונה הקריטריונים הנוגעים לחולי לב, בשיתוף איגוד הקרדיולוגים. במסמך המציג את השינוי, שהופץ לרופאים, הוחלט לעדכן את המבדקים החדשים לחולי לב לצורך זכאות לאחוזי נכות, ולהוסיף בדיקות אקו לב ובדיקת מאמץ כקריטריונים לזכאות. בנוסף, הוחלט שלא לכלול בקריטריונים לזכאות לאחוזי נכות חולים עם תעוקת חזה, שעד כה היו מקבלים הכרה באחוזי נכות בהתאם לתדירות התעוקה ועוצמתה.

טרם ברור מתי ייכנסו השינויים לתוקף. חרף פעילות במערכת הבריאות להעברתם בוועדת הבריאות של הכנסת, החוק מתיר להעביר את השינויים באישור מועצת הביטוח הלאומי ושר הרווחה בלבד. לדברי רופא בכיר בבית חולים גדול במרכז הארץ, "אנו חוששים שיש פה ניסיון למחטף שתהיה לו השפעה רוחבית על חולים כרוניים בישראל".

לדברי מנהלת המרכז למימוש זכויות רפואיות, לבנת פורן, "ההתנהלות סביב ספר הנכויות מסתמכת על המצב שבו אף אחד לא מבין כיצד השינויים בהגדרות הרפואיות משפיעים על הזכאות לקצבה, אפילו לא רופאים היושבים בוועדות הקובעות את השינויים. מדובר בשינויים המבוססים על תיאוריות בלבד, מבלי שנבדקת השפעתם בשטח, כשבפועל הם עלולים להביא אנשים לפת לחם. חייבים לבצע בדיקה באשר למשמעותם, לפני שיאושרו", מתריעה פורן.

הזכאות של חולה לקצבאות סיוע נקבעת לפי אחוזי הנכות שנקבעים לו בוועדות רפואיות. לפי תקנות הביטוח הלאומי, רק חולים הצוברים 40% נכות ומעלה זכאים להגיש בקשה לקצבת נכות כללית, שנקבעת בהמשך בהתאם לארבע דרגות, בכפוף לקביעת אי-כושר עבודה. בישראל ישנם כיום כרבע מיליון איש הזכאים לקצבאות נכות, בסכום כולל של 13 מיליארד שקלים בשנה. בנוסף, אחוזי הנכות משפיעים על גובה קצבת נפגעי עבודה למי שנפצע עקב עבודתו.

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה כי "השינויים המוצעים בספר המבחנים הינם חלק מפרויקט מקיף שמטרתו לעדכן את הספר שנכתב בשנת 1956 ולהתאימו לשינויים שחלו מאז בעולם הרפואה. הסעיפים החדשים המוצעים נכתבו על ידי רופאים מומחים חברי ועדות מיוחדות, ואושרו על ידי האיגוד האנדוקרינולוגי (סוכרת) הנוירולוגי (פרקינסון) והקרדיולוגי (לב).

"באשר לפרקינסון, התיקון המוצע מרחיב את הזכאות לאחוזי נכות רפואית, תוך הוספת דרגה חדשה בהצעה לחולים ‘בצורה קלה מאוד' להם יינתנו 10%. כן נשמרה הדרגה הניתנת לחולים ‘בצורה קלה' שימשיכו לקבל  20% נכות רפואית כפי שהם מקבלים כיום. באשר לסוכרת, המידע לא מדויק, מפני שבתיקון המוצע שני סיבוכים בדרגת חומרה שווה או גדולה מ-20% יזכו את המבוטח ב-65% נכות רפואית. באשר למחלות לב, רופאים נוהגים להשתמש בבדיקות אובייקטיביות כמו בדיקת מאמץ ובדיקת אקו, המאפשרות מתן החלטות מקצועיות, איכותיות ואחידות, ומדובר בבדיקות שממילא המבוטח נדרש לבצע לצורך הטיפול הרפואי השוטף".

אזרחים שעליהם מוטלת הוכחת נכותם

 מתוך הבלוג של חנה שביט

אדוני ראש הממשלה מר ביבי נתניהו,

במשך 39 שנים עסקתי במלאכת החינוך וההוראה במגוון תפקידים. למדתי, השתלמתי, חייתי ונשמתי את מערכת החינוך.

כמו במרוץ למרחקים ארוכים, אנחנו מגיעים בחיים לאיזה שהוא קו גמר. קצת עייפים, ומאוד סחוטים.

רצה הגורל, ובקו הגמר שלי קרסתי מבחינה רפואית.יום אחד ב 24 בספטמבר 2010 במהלך שיעור.

 אני מתבוננת  אחורה, ובוחנת את הדרך הארוכה שעברתי. רואה  איך התחלתי ואיך אני מסיימת – והדרך מפרכת, משפילה וכואבת. לא כך דמיינתי את סוף הקריירה המאומצת שלי.

אדוני ראש הממשלה. אני רוצה לשתף אותך בקצרה בדרך מפרכת זו ולעורר אותך לחשוב האם הגיוני שעלי לעבור דרך זו? האם על כולנו, עובדי המגזר הציבורי בעיקר, לעבור דרך זו? מדובר בהשפלה ובזבוז כספי ציבור.

הופנתי לבדיקות רבות, בהן צילומי רנטגן, C.T.  התיק הרפואי שלי הועבר לרופא תעסוקתי אשר קבע כי אינני כשרה לעבוד וקבע כי אנצל ימי מחלה עד צאתי לפנסייה.

לתומי  חשבתי שבכך סיימתי את עבודתי.

למרבה הפתעתי, משרד החינוך הפנה אותי לחמש (!) וועדות במשרד הבריאות.

מדוע??? האם לא די בבדיקות שנעשו? בחוות דעת מקצועיות של קולגות מובילות ומוכרות בתחום הרפואה? האם על פי התיק הרפואי שלי לא ניתן לקבוע את אחוזי הנכות?

 

ורק על מנת שתבין במה מדובר: בכל וועדה נבדקתי כחמש דקות! רישום הפרוטוקול לקח כ 10 דקות. הבדיקות היו משפילות שכן לא נעשו בתנאי מרפאה. באחת הבדיקות נאלצתי לעמוד בפני רופא בלבוש מינימאלי ולהוכיח שיש לי מגבלה גופנית. בוועדה אחרת הרופא אחר איחר בשעתיים וחצי לוועדה. כשביקשתי ללכת היות והרופא לא הגיע התשובה שקבלתי הייתה "תקבלי קנס". אחרי שכבר התחילה הוועדה הזו הרופא, בזמן הבדיקה, שוחח בטלפון שיחה אישית. אחסוך ממך את הפרטים של שאר הבדיקות המשפילות  הפוגעות בכבוד האדם.

אדוני ראש הממשלה: האם מקרה זה אין בו בזבוז כספי ציבור??? תשלום לרופאים, יו"ר וועדה, פקידה, קלדנית. הרי יש תיק רפואי, צילומים, מדוע לא די בכך?

עפ"י החוק נדרשתי ע"י משרד החינוך לפנות לביטוח הדדי ולביטוח לאומי. לתומי, חשבתי כי מסקנות הוועדות של משרד הבריאות וקביעת אחוזי נכות יועברו לביטוח לאומי. הרי הם כללו את התיק הרפואי הראשוני.

אך לא!!! עוד חמש (!) וועדות בביטוח לאומי ע"י רופאים שונים.

מדוע? האם רופאי הביטוח הלאומי יקבעו אחוזי נכות שונים מאלה שנקבעו ע"י רופאי משרד הבריאות? ומדוע עלי שוב לעבור את החוויות המשפילות הללו? שוב, בזבוז כספי ציבור, רופאים, יו"ר וועדה, פקיד/ה  וכו'. בכל הוועדות התבוננתי באזרחים המגיעים ועליהם מוטלת הוכחת נכותם. מסע עצוב ביותר.

אדוני ראש הממשלה. לא כך חלמתי ותכננתי  לסיים את עבודת החינוך, בחדרי וועדות רפואיות. בוודאי גם אזרחים נוספים המגיעים לאותן וועדות לא קיוו לסיים כך את עבודתם.

כאזרחית במדינת ישראל כואב לי על בזבוז כספי ציבור בתחום זה. הרי כאן ניתן לקצץ מבלי להכאיב, הלא כך? ולמה להשפיל אנשים בסוף הקריירה? את מיטב שנותינו השקענו בארץ הזו.

בתקווה שנושא וועדות רפואיות ייבדק לעומקו של עניין .

על תשומת לבך אודה אישית. בטוחה אני  שאזרחים נוספים יודו.

בכבוד רב

חנה שביט

העתיד שמצפה לנו: הילדה תאושפז במוסד ואני אלך לחטט בפחי הזבל, לחפש שם אוכל

סיפורה של איקי, כפי שסופר לטיוח לאומי:

 

במהלך ההריון שלי עם בתי גילו אצלה ציסטה מוחית, אבל לא המליצו לי על הפלה. בדיקת מי השפיר הייתה תקינה, אך בלידה סבלתי מדימום קשה. הייתי תמימה ועוד לא הכרתי את המערכת, לכן לא התעקשתי שבמכתב השחרור ירשמו את הבעיות שהיו במהלך הלידה.

 כבר מהרגע הראשון הרגשתי שמשהו לא תקין, אך לא דיברתי. הילד הראשון שלי היה בריא וחכם, אבל עדיין היה קשה להשוות. בגיל כמה חודשים הילדה סבלה מרעידות וצמרמורות. בקופ"ח שלחו אותנו לבית החולים בצפת, שהאבחנה שלו הייתה: אמא היסטרית, ילדה בריאה.

 כשהייתה הילדה בת שנה היא נפלה וקיבלה מכה בראש, כפי שקורה לעיתים קרובות לילדים בגיל הזה. לאחר הנפילה היא שכבה על הרצפה מפרכסת כחולה לא הגיבה. הפרכוסים נמשכו זמן רב, עד שהגיע האמבולנס, ואחר כך.

 בבית החולים נקבע שהיא סובלת מאפילפסיה והיא החלה לקבל תרופות.

 עזבתי את עבודתי והתחלתי להשגיח על הילדה במשרה מלאה. הייתי בחרדה, היה לי ברור כי משהו לא היה רגיל. התקפי כעס קשים, משהו ברקע לא היה בסדר, אך הרופאים לא הצליחו לאבחן מה זה.

כבר שהילדה הייתה בת שנה פניתי אל הביטוח הלאומי, שיכירו בנכות שלה. סורבתי בוועדה, ולי לא היה כסף לעורכי דין ולמאבק משפטי, אז וויתרתי על ההכרה של ביטוח לאומי.

 התברר לי שנושא הפגמים המולדים הוא מאד רגיש: הם מעדיפים שלא להכיר בילדים האלה בביטוח לאומי, כיוון שההכרה מחייבת אותם לשלם קצבה רטרואקטיבית למן הלידה.

 בגיל שלוש היא הגיעה להתקף של פרכוסי צחוק, מצב נדיר וקשה מאד של אפילפסיה. כשהגענו לכיתה א' הילדה הייתה תלמידה גרועה, בוכה המון, רבה עם הילדים. כולם אמרו לי שזה  "על רקע רגשי".

 לפני 6 שנים החלה התדרדרות איטית במצבה: היכולות הקוגניטיביות שלה נפגעו, היא דיברה פחות, והפסיקה לדבר בהגיון.

 לאחר שנה החלה התדרדרות מהירה מאד: הילדה החלה תנועות לא רצוניות בידיים, נכנסה למצב קטטוני, וברמב"ם הפנו אותנו לפסיכיאטר.

 הפסיכיאטרית קבעה שההפרעה היא לא על רקע פסיכיאטרי. עשו MRI, אמרו שאין ממצאים והכל תקין, שלחו אותנו הביתה והפסיקו התרופה.

לאחר מכן ההתדרדרות במצבה הואצה. נשלחה למחלקה פסיכיאטרית בנהריה. הלעיטו בתרופות פסיכיאטריות. התקרבה למצב סיעודי.

 פניתי לעובדת סוציאלית, אך היא אמרה שאנחנו לא זכאים לקצבה. רק אחרי שהילדה תצא מאשפוז אפשר לקבל קיצבה מביטוח לאומי. כתוצאה מכך קרסנו כלכלית, בן הזוג שלי נכה, ואני התפרנסתי בכוחות עצמי. לפני ארבע שנים פוטרתי מעבודתי כי לא היו מוכנים לשאת יותר את העדרויותי וגם אני עצמי חליתי.

 בסך הכל קיבלנו מן הביטוח הלאומי 30 אלף ש"ח בדיעבד, שנבלעו בחובות העצומים שלנו.

 בן הזוג שלי לא עמד במצב, התדרדר לאלכוהוליזם, ונפרדנו. מאז אני, חיה מהבטחת הכנסה וקצבת נכות של הילדה. בזמן שבן הזוג שלי הסתבך עם המשטרה וישב במעצר שולמה לו קצבה שהוא לא היה אמור לקבל ונוצר חוב לביטוח לאומי. הם לא טרחו כלל לפנות אליו לדרוש את החוב, כיוון שכנראה ידעו שאין לו, ופנו רק אלי, בדרישה לשלם.

 בעוד שנה תיפסק אבטחת הכנסה שאני מקבלת, כי הילדה תגיע לגיל 18. אין לי ממה לחיות, ואיך להאכיל את הילדה הנכה. מציעים לי לשים את הילדה במוסד, שם ידאגו לקיומה.  כולנו יודעים כיצד נראים המוסדות לנכים של המדינה, ולכן החלטנו להצטמצם עוד. בעוד 4 שנים בגיל 21, ייפסק המימון למסגרת החינוכית של בתי. הכסף ל"שירותים מיוחדים" אמור להיות מעין משכורת עבורי, כמי שמטפלת בה. ישארו לנו 3,000 ש"ח של קבצת נכות לחיות מהן ואז ודאי יאמרו לי ללכת לעבוד, אך אהיה בת 55 וכידוע איש לא מוכן להעסיק אשה בת 55.

 פעם הייתי חזקה מבחינה פיזית ורגשית. היום אני שבורה וגמורה.

 העתיד שמצפה לנו: הילדה תאושפז במוסד ואני אלך לחטט בפחי הזבל, לחפש שם אוכל.

ביטוח לאומי משפיל ניצולת שואה

בגיל 86 נאלצת רבקה ברנשטיין להתמודד מול אנשי הביטוח הלאומי שהחליטו שלמרות הנכות שממנה היא סובלת היא אינה זכאית למטפלת. גם מום מולד בידיו של ילד לא שכנע שם כי הוא בעל צרכים מיוחדים. תחקיר הביטוח הלאומי – חלק  שני