בכיר בביטוח לאומי: הכסף הולך לאלפיון העליון

מתוך כתבה של עומרי אפרים ב-Ynet

מה באמת חושבים בביטוח הלאומי על המדיניות החברתית-כלכלית של ממשלת נתניהו? סמנכ"ל מחקר ותכנון בארגון, ד"ר דניאל גוטליב, סיפק הצצה נדירה למה שכנראה נאמר עד עכשיו רק בחדרי חדרים. במפגש עם סטודנטים למשפטים במכללת שערי משפט בהוד השרון הוא הודה: "הרסנו לעובד הישראלי את הביטחון הסוציאלי". כך נודע ל-ynet.

"שמונה אחוזים מהעניים בישראל הם ממשפחות שיש להן שני מפרנסים", אמר ד"ר גוטליב בפורום הסגור, והתייחס גם לסוגיית הקצבאות, שלטענתו "לא מספיקות בעליל". לדבריו, "הבטחת הכנסה מספיקה בערך לשליש מהמינימום למחייה בכבוד על פי מודלים מקובלים של הבנק העולמי. הכיסוי של הקצבה הוא מתחת לכל ביקורת ובהשוואה בינלאומית אנו בקצה התחתון".

הוא ציין כי כלכלנים רבים טוענים שאם אדם יקבל קצבה בקלות, לא יהיה לו תמריץ לצאת לעבוד. "התשובה לטענות אלה היא שקצבאות מאוד עוזרות ויש הרבה מקרים שזה הדבר היחיד שיכול לעזור", אמר, "מי שמבין במדיניות חברתית צריך להבין שצריך לשלם את מה שאדם זקוק לו כדי להתקיים בכבוד, יחד עם עידוד להכניסו לשוק העבודה. אצלנו משקיעים רק שישית ממה שמשקיעים ב-OECD לתוכנית כמו ויסקונסין שהייתה אצלנו וגם היא נסגרה".

ד"ר גוטליב האשים כי המדיניות הממשלתית לא רק שאינה מצמצמת את האי-שוויון אלא מעצימה אותו. הוא רמז למדיניות מיסוי שגויה של הממשלה שהיטיבה עם החברות: "השוק החופשי הקטין את האי-שוויון בין 2002 ל-2009, אבל החלטה ממשלתית הביאה להעלאת האי-שוויון לאורך השנים בגלל מדיניות בכיוון הלא נכון. במדינת ישראל, על פי מדד ג'יני לאי-שוויון, אנחנו בקצה העליון של ה-OECD ומתחרים עם ארה"ב, מכסיקו וטורקיה – וזאת לא מחמאה גדולה כל כך".

הוא הוסיף ורמז לראש הממשלה ולשר האוצר כשאמר: "קובע מדיניות צריך לשאול את עצמו, לאן הוא הולך? איך הוא עושה זאת? יש בתקציב גירעון של חמישה מיליארד שקלים שהולך לחברות חזקות כמו טבע על פי חוק עידוד השקעות הון. סך הכל מדובר בכ-14 מיליארד שקלים שמחולקים בצורה סופר לא-שוויונית וצריך ללכת לאלפיון העליון כדי לראות למי זה הולך".

עם זאת, סמנכ"ל הביטוח הלאומי, מסרב להצטרף לביקורת על הממשלה לנוכח העלאת מחיר הלחם: "זה פופוליסטי כרגע לדבר על הלחם – לא מציינים שיש הצמדה של הקצבאות לעליית המחירים".

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה כי "הדברים שנאמרו משקפים את עמדתו המקצועית והאישית של ד"ר גוטליב".

ביקורת מרומזת פחות השמיעה יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', שאמרה כי ראש הממשלה נתניהו עושה מאמצים עזים להעצים את העיסוק הציבורי בענייני ביטחון ולסלק את הדיון הכלכלי והחברתי העמוק והער שהציבור מתעקש לקיים. בדברים שנשאה לפני מנהלים בכירים במגזר הציבורי, בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, טענה יו"ר מפלגת העבודה כי ראש הממשלה אינו מבין את השינויים שהתרחשו בחברה הישראלית. "נגמרו הימים שבהם ערב בחירות נקראו הבוחרים להתכנס סביב סיסמאות ישנות ומשומשות שחילקו אותם לגושים מסורתיים של ימין ושמאל מדיני", אמרה.

קריטריונים קשוחים? לא אם צריך להשתיק אותך


תמיר חג'ג' שובת רעב מזה 15 יום מול בית ראש הממשלה, במחאה נגד ההתעללות שעבר בביטוח הלאומי ובדרישה לפגישה אישית עם ראש הממשלה.

נראה שהשביתה הזו מטרידה מאוד כמה חברים בביטוח הלאומי. זה מה שפרסם חג'ג' היום בפייסבוק:

תשמעו קטע,לפני כמה דקות צלצלו אלי מביטוח לאומי ואמרו לי תמיר חג'ג' אני עונה כן,איפה אתה ואני משיב לייד בית ראש הממשלה שובת רעב כבר 15 יום ,והיא אוי ואובי למה ?אני בגלל ביטוח לאומי וראש הממשלה ,היא אומרת לי תמיר תקשיב אני רוצה להעביר לך כסף מהבטחת הכנסה למשך חודש שיהיה לך איך להתקיים בינתיים,ואני עונה לה מה פתאום אני לא זכאי אני לא עומד בקריטריונים,והיא משיבה לי לא יודעת אמרו לי ליצור אתך קשר ולהגיד לך שביטוח לאומי רוצה להעביר לך כסף,ואני משיב לה תגידי להם שאני לא עומד בקריטריונים ומסרב ומה קרה פתאום שאני כן זכאי?והיא אומרת עכשיו שלא מצאו את הכתובת שלי ,ואני משיב לה תגידי את נורמלית יש לי רכב וסירבתם רק בגלל שאמרתם שיש בבעלותי רכב ,והיא עונה לי לא יודעת חייבת להעביר לך כסף ,ואני משיב לא .

אני קורא מכאן לכל מי שסורב לגמלת הבטחת הכנסה שיגיע לבית ראש הממשלה ומיד יהיה זכאי בוא בהמוניכם:).

אז מסתבר שהקשיחות של ביטוח לאומי, שמסרב לתת הקלות בתנאי הבטחת הכנסה בשום תנאי, מתערערת כשמאיימים עליו.

סיפורו של א' – שנשרף בשקט עד שהתכלה.

ר. מספרת על א’ בנה שהתאבד

(התקבל בשיחה טלפונית מזוג הורים מבוגרים שבנם התאבד לאחר שהסתבך בחובות לביטוח לאומי, הפרטים המלאים שלהם שמורים במערכת טיוח לאומי)

מספרת אמו של א' ר, כל הפרטים שסופרו מגובים בארגזי מסמכים.

א' סבל ממשבר נפשי אחרי הצבא, והוגדר כנכה מבחינה נפשית על ידי הצבא.

עורכי דין הציעו לאמו לתבוע את משרד הבטחון אבל הייתי פטריוטית ואהבתי את המדינה ולא רציתי לתבוע את משרד הביטחון.

היה מאושפז אחרי הצבא והכיר פיליפינית שהתחתנה איתו וברחה עם חוזה הנישואין. משרד הפנים ביטל את הנישואין. ואז היא באה יחד עם מעביד שלה, והחתימו את א. על אבהות תמורת אלף דולר. הם איימו שהיא תתבע על מזונות. הגיע כתב תביעה של מזונות.

החליטו שהוא לא כשיר לדין. הוא חויב לשלם 750 שח לחודש ואיים להתאבד בפעם הראשונה. העניין שהוא הסתבך גם מעבר למזונות. הוצל”ף עיקלה לו בהסכמת השופטת את כל הקצבה, החוב התנפח והגיע ל-11,000 שח והוטל עיקול על הקצבה שלו. הוא הגיע לחדר מיון, ואיים להתאבד. ביטוח לאומי הותיר אותו ללא כלום חודשים ושנים. החליטו שהוא לא עומד בקריטריונים של אבטחת הכנסה והוא נאלץ לחיות מ-400 ש"ח.

בכתב התביעה בגין תשלום על הלידה בית החולים בו נולדה הילדה אמר שבגלל שהיא לא אזרחית הוא צריך לשלם עבור האישפוז והלידה. בסוף התברר שבכלל הם תבעו את ביטוח לאומי ששילם.

בשנים הראשונות היו מעקלים את כל הקצבה ומשחררים אותה בסוף השנה. שמחנו וחשבנו שזה סוף הסיפור. כל שנה צריך לסדר לו הבטחת הכנסה. בסוף השנה היו מחזירים לו חוב. 15 שנים נמשך המשחק הזה איתו ככה. עד שזה הופסק ושלוש שנים הוא קיבל רק קצבה של 400 שח בחודש שממנה היה אמור להתקיים.

בחודש אחד הם הוא קיבל קיצבה גם של הילדה, אחרי חודש חודשיים. ואז כותבים לו לא שילמת וחוב של 12-14 אלף. יש לי שני קרטונים מלאים מסמכים של הוצאה לפועל שרצו לעקל את קיצבת הנכות של א. למרות שהרופאים הפסיכיאטרים כתבו שאסור להפעיל עליו הוצאה לפועל בגלל מצבו הנפשי השברירי.

וכל הרופאים כתבו שאין לו כסף לתרופות והוא לא מקבל את המינונים הדרושים לו. והפסיכיאטר כתב שאם זה ימשך כך אז זה עלול להגמר באסון ואף הדגיש זאת. ביטוח לאומי והשופטת לא התייחסו, גם הוצאה לפועל לא התייחסו למרות שמכתב מפורש מפסיכיאטר בכיר (לא פרטי מכספי המשפחה) קבע שהוא עלול לשים קץ לחייו. וזה עלול להסתיים באסון, והוא מאיים להתאבד, כך כתב במפורש הפסיכיאטר.

מהדיון הראשון בבית המשפט הוא יצא ישר לבית החולים. החלו אישפוזים תכופים אחרי שהוא איים להתאבד, הדבר כתוב במסמכי בית החולים.

אשפוז אחר אישפוז, במשך 11 שנה היו אישפוזים שכולם נגרמו מהחרדה שלו שאין לו קצבת קיום מביטוח לאומי, ובעצם הקיום שלו בסכנה.

גם כשניסו לשקם אותו בעבודות שיקומיות הוא סבל מאיומים של ביטוח לאומי שיפסיקו לו את הקצבה אם יקבל משכורת. הוא פונה מהעבודות באמבולנס לבית חולים לחולי נפש כשלא יכול היה לעמוד בחרדה של העיקולים. הרופא אמר לו אני מבין למה אתה לא מחזיק בעבודות שיקומיות כי אתה מרגיש שחרב מתנופפת מעל ראשך ולא יכול להמשיך. פחד העיקולים לא עזב את א'. הכספים הם ביטוח לאומי, של המדינה, למה לא העבירו אותם ישירות לאם בתו? למה הוצאה לפועל? הבנתי שהפיליפינית בוטחה בניגוד לחוק בביטוח לאומי למרות שלא הייתה אזרחית ישראלית.

 אחרי ששללו ממנו את הזכויות החוקיות, השאירו בנאדם ללא אמצעי לקיום. כנגד החוק הישראלי.

המדינה הרגה את הבן שלי: ביטוח לאומי, הוצאה לפועל, שלטון החוק, הרגו את הבן שלי.

 אני מספרת את הסיפור כדי שאף אם לא תהיה במצבי. היה לי ילד פרח, ילד משכמו ומעלה, וביטוח לאומי לקח לי אותו.

איך חוב קטן יכול להרוס חיים; "הביטוח הלאומי מועך חלשים"

מתוך וואלה! עסקים

ג', לוחם במילואים באחת היחידות המובחרות בצה"ל, עשוי לסיים בקרוב עשור של קרבות משפטיים מפרכים. אם היה נשבר במהלך הדרך, אולי היה מוצא את עצמו בתהום העוני, מקום שממנו קשה הרבה יותר לקרוא לעזרה.

לפני כעשור הוא פתח מסעדה בתל אביב, שבשלב מסוים היתה אחת הפופולריות בעיר. היו לו שני שותפים: אביו של אשתו דאז, שעבד אתו במסעדה, ואיש עסקים שנתן את רוב המימון. כשנה לאחר הפתיחה איש העסקים והחם הסתכסכו, דבר שהוביל לניתוק הזרמת הכספים מצד איש העסקים, חובות ושלוש שנים של מאבקי הישרדות שבסופם נסגרה המסעדה המצליחה. בסוף אותה תקופה, שבמהלכה התגרש מאשתו, הוא מצא את עצמו עם חובות לנושים רבים, בעיקר לבנקים, אבל גם עם חוב של 300 אלף שקל למע"מ.

לפי החוק, חוב למע"מ הוא עבירה פלילית שדינה מאסר. ג', שמאז שהשתחרר מהצבא שירת במילואים בהתנדבות, הביא לעדות אופי את מפקד היחידה שלו, שהעיד בדלתיים סגורות על המבצעים המיוחדים שבהם השתתף בסדיר ובמילואים. בעקבות זאת, באופן יוצא דופן, נקבע בגזר הדין שלו שהוא לא יישלח לכלא אלא יקבל עבודות שירות. ואולם התווסף לכך תנאי: כל עבירת מס עתידית, בלי קשר לסוג העבירה, תכניס את ג' לשנה בכלא.

לאחר שביצע חצי שנה של עבודות שירות, ניסה ג' להמשיך ולהסדיר את חובותיו מול הנושים השונים. הוא עבד כשכיר בזמן שלאמו האלמנה, עובדת מדינה בגמלאות שחתמה ערבות אישית עבורו, עיקלו את בית המגורים ודירה נוספת להשקעה, והיא נאלצה לגור בשכירות. עוד לפני המשפט שבו נגזרו עליו עבודות שירות, ניסה ג' לברר מול מס הכנסה וביטוח לאומי אם יש לו חובות שאפשר להסדיר, במסגרת הליך של איחוד תיקים שאליו נכנס מול שאר הנושים. בשני המקומות הסבירו לו שבשלב זה לא מוגשות נגדו תביעות.

לפני כשנה וחצי הוא מצא את עצמו לפתע מול כתב אישום ממס הכנסה, בטענה שלא הגיש דו"חות, דבר המהווה עבירה פלילית. בנוסף נטען לחוב של 100 אלף שקל, בגין ניכויים שלא שילם.כשפנה למס הכנסה והזכיר להם את פנייתו מלפני כמה שנים, הוא קיבל תשובה שאין בכך כדי לסייע לו מול כתב האישום הנוכחי.

כשהגיע לדיון מול השופט התברר לו המצב הקפקאי שאליו נקלע: בשל אותו התנאי שקבע השופט במשפט המע"מ, הוא היה עתיד להיכנס, ללא כל שיקול דעת מצד השופט במשפט החדש, לשנה בבית הסוהר. זאת משום שעבירת מס ההכנסה שבה הואשם נחשבת לעבירה מתגלגלת, כזו שמתבצעת מחדש בכל יום. בית המשפט שלח את הצדדים להתדיינות נוספת, מתוך הרצון להימנע ממאסר. לבסוף הציע עורך דינו, שמונה מטעם הסנגוריה הציבורית, שעל אף שחלפו חמש שנים מאז גזר הדין במשפט המע"מ, הוא יערער עליו – כדי שיוסר התנאי שנקבע. בשבוע שעבר התקבל ערעורו, והתנאי שונה רק לעבירה הספציפית הנוגעת לתשלום המע"מ.

בקרוב אמור להתקיים הדיון בנוגע לעבירה החדשה שבה ג' נאשם. איום המאסר עדיין מרחף עליו, אבל כעת הדבר נתון לשיקול הדעת של השופט ולהתנהלות מול רשות המסים, כך שמצבו טוב יותר. עם זאת, הוא יודע שגם אחרי המשפט הזה תלאותיו עלולות להימשך. הרי ייתכן שבבוא היום הביטוח הלאומי ידפוק על דלתותיו עם דרישות חוב מהתקופה שבה היה בעל מסעדה.

"כשבן אדם נופל, הוא עובר ויה דולורוזה מטורפת", אומר ג', שעובד כיום כשכיר ועדיין ממשיך לשלם את חובותיו. "אתה גומר עם מע"מ, ממשיך עם מס הכנסה, ועכשיו אולי ייפלו עלי מביטוח לאומי. המקרה שלי הוא בדיוק מאותם הסיפורים שבעקבותיהם אנשים נופלים ונגמרים, כי המערכת פשוט מכריעה אותם. אני בלתי נלאה בכוחות שלי, וגם היו לי אנשים טובים שעזרו לי במהלך הדרך. אבל לא כולם יכולים לעמוד בזה".

סיפורו של משה סילמן, שבימים אלה נאבק על חייו לאחר שהצית את עצמו בהפגנת המחאה החברתית במוצאי שבת, הוא תמרור אזהרה לכך שבמציאות של היום, גם אנשים עובדים או בעלי עסק עלולים להידרדר לתחתית – ובדרך רשויות הממשלה לא עוזרות להם אלא רק מחמירות את מצבם. אצל סילמן, כפי שתואר השבוע בהרחבה באמצעי התקשורת, חוב קטן לביטוח הלאומי תפח ל-15 אלף שקל, מכיוון שהוא נשלח לכתובתו הקודמת וסילמן לא היה מודע אליו. בשלב מסוים עוקלה אחת מארבע המשאיות ששימשו אותו בעסק ההובלות שהיה בבעלותו, דבר שהחריף את התמוטטותו. הוא נכנס לסחרור כלכלי וביורוקרטי מול הביטוח הלאומי ומשרד השיכון, מצבו הבריאותי החמיר, ולבסוף הוא החליט לשרוף את עצמו כאקט של ייאוש.

אמנם מדובר במקרה קצה, אך לא מעט ישראלים יכלו להזדהות השבוע עם סילמן בעקבות ניסיונם בהתנהלות מול הרשויות השונות, בעיקר בכל הנוגע לחובות. המקרה של סילמן הזכיר להם שהעוני אינו דבר רחוק כל כך. "זו תופעה שחוזרת על עצמה", מסביר עו"ד עידן למדן, המייצג כמה מקרים של חייבים לרשויות השונות. "חוב של אדם יכול לתפוח בעשרות אלפי שקלים בתקופה של כמה חודשים, מבלי שתהיה לו שליטה על זה. הבעיה העיקרית היא חוסר הנכונות מצד הרשויות, במקרים מסוימים, להתפשר עם בעל חוב שנקלע לקשיים בתום לב. לפעמים נדמה כאילו הרשויות הגיעו למצב שהן חברות מסחריות הפועלות לשם רווח".

מלבד משרד השיכון, מי שספג את רוב הביקורת הציבורית השבוע היה הביטוח הלאומי, ולא במקרה. בשנים האחרונות הגוף הזה, הארגון החשוב ביותר של מדינת הרווחה, ספג ביקורת רבה על התנהלות בעייתית מול האזרחים, באינספור מקרים שפורסמו בתקשורת. במקום לסייע לאוכלוסיה הנזקקת ביותר, מערים הביטוח הלאומי קשיים ומכשולים בפני הזקוקים לשירותיו. פנייה אליו כרוכה בדרך כלל במסכת של תחינות, השפלות מצד פקידים מתנשאים וקושי בקבלת תשובה או הסבר. הביטוח הלאומי לא תמיד טורח להודיע לחייבים על חובם לפני שהוא צובר ריביות וקנסות, וניסיונות להבין את מקור החוב מסתיימים פעמים רבות בוויתור בשל פניות חוזרות ונשנות שלא נענות באופן ברור. בנוסף, ב-20 השנים האחרונות לא פועלות ועדות ערר שבפניהן אפשר לערער בנוגע לשלילת גמלאות, אף שלפי חוק ביטוח לאומי אמורות לפעול ועדות כאלה. המצב מאלץ אנשים לפנות לבית הדין לעבודה כדי לערער, אך לא לכולם, בוודאי שלחלשים שבהם, יש זמן ומשאבים לכך.

אחת הסוגיות הבעייתיות היא מדיניותו הנוקשה של הביטוח הלאומי בנוגע להבטחת הכנסה, כפי שממחיש המקרה של ד', 64, המתגורר באוטובוס באזור הצפון. בעבר היה ד' בעל פיצריות בירושלים ולאחר מכן בתל אביב. לפני 15 שנה הוא קנה, יחד עם שותפים, קרקע חקלאית בצפון, שעליה הוא גר ב-12 השנים האחרונות ללא חשמל ומים, לאחר שהעסק שלו קרס והוא צבר חובות של 200 אלף דולר. מאוחר יותר הוא לקה בסוכרת, והוכר כנכה 100%. מאז הוא קיבל הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי, שאיפשרה לו להתקיים בקושי.

לפני יותר משנה החליט הביטוח הלאומי לבטל את הבטחת ההכנסה שלו, וחייב אותו בסכום של 100 אלף שקל על כחמש שנים שבהן קיבל את הקצבה. זאת, לאחר שנמצא שהוא לכאורה הבעלים של שתי דירות בתל אביב. ד' הסביר כי הוא ירש, יחד עם עוד כמה בני משפחה שאת חלקם אי אפשר לאתר, שתי דירות, אחת הרוסה לגמרי והשנייה הרוסה חלקית, וממילא יידרשו שנים עד שיוסדר העניין המשפטי. לפי החוק היבש, קצבת הבטחת הכנסה אמנם לא יכולה להינתן למי שמחזיק ברשותו עוד נכס מלבד הנכס שבו הוא מתגורר, אך במקרה זה ברור שמדובר בנכס שאי אפשר לממש כרגע.

"אין לי מאיפה לשלם את החוב הזה. גם קודם חייתי במצב מאוד גרוע, אבל מאז שאני לא מקבל הבטחת הכנסה, אני מחפש אוכל בפחי זבל ונאלץ לגנוב אוכל. כשתופסים אותי, זה מאוד לא נעים. במקום שהביטוח הלאומי יסייע לחלשים, הוא פשוט מועך אותם". באופן מפתיע, יום לאחר פניית Markerweek בעניינו של ד' החליטו בביטוח הלאומי לאשר את תביעתו להבטחת הכנסה.

"זו שיטה של ביטוח לאומי, להנחית רטרואקטיבית חוב על אנשים", אומרת עו"ד יפית מנגל, יו"ר ועדת ביטוח לאומי במחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין. "אין להם התיישנות בחוק והם מרגישים חופשיים לבוא לאזרחים שאין להם מקורות כספיים ולנקוט נגדם סנקציות, על אף שמדובר בחולייה החלשה ביותר בחברה".

בימים אלה מנסה מנגל להיאבק במדיניות אחרת של הביטוח הלאומי, באמצעות עתירה מינהלית שהגישה בתביעה לבטל חוזר של ביטוח לאומי בנוגע לקבלת קצבת הבטחת הכנסה. הביטוח הלאומי, כך מסתבר, קבע באמצעות חוזר, ולא באמצעות חקיקה, שקצבת הבטחת הכנסה – כ-2,400 שקל בחודש – לא תשולם אם אדם מקבל תמיכה ממקור חיצוני, כולל קרובי משפחה, לצורך תשלום שכר דירה. הדבר אף עורר תרעומת של כמה ח"כים, בהם יוליה שמאלוב-ברקוביץ' מקדימה, שמובילה את המאבק במטרה שהביטוח הלאומי יבטל את החוזר – משום שמדיניות זו צריכה להיות מעוגנת בחקיקה.

"רבים נפגעו מזה, זו פשוט התנהגות שערורייתית של הביטוח הלאומי", אומרת מנגל. "אין מחלוקת שביוקר המחיה הנוכחי, 2,400 שקל לא מספיקים לקיום בכבוד. בא ביטוח לאומי ויוצר פרשנות יצירתית משלו, שאין לה שום מקור בחוק. אחר כך מתפלאים איך אנשים מידרדרים במהירות כזו לעוני ולייאוש".

"פשוט אמרו לי שאני עבריין"

המקרה של א' ממחיש את המשמעות של המדיניות החדשה של הביטוח הלאומי. הוא חזר לישראל לפני עשר שנים אחרי 26 שנה בחו"ל, שאת רובן עשה במדינה אחת, שם עבד כמנכ"ל חברה. לישראל הגיע בעקבות גירושים ומשבר פיננסי. את כל רכושו השאיר מעבר לים, כולל פנסיה שממנה הוא משלם מזונות לילדיו. "חשבתי שעם הרזומה הזה אמצא עבודה. הייתי בטוח שיחטפו אותי. באמצעות קשרים הגעתי לאנשים בכירים במשק, התחננתי שימצאו לי עבודה – ללא הועיל. אז עוד בכלל לא היתה מודעות לאפליה על רקע גיל. הלכתי ללשכות התעסוקה וגם זה לא עזר. פשוט לא מצאתי עבודה".

אחרי שהתגורר שנתיים יחד עם אחיו ומשפחתו, עבר להתגורר בדירת חדר באזור המרכז, כשהוריו משלמים עבורו את שכר הדירה. אחרי שלוש שנים החליט הביטוח הלאומי לשלול ממנו את קצבת הבטחת ההכנסה, בגלל התמיכה שקיבל מההורים, בני יותר מ-80, לצורך תשלום שכר הדירה. בסופו של דבר הוא הגיע לסיכום עם ביטוח לאומי שנראה כאילו נלקח ממערכון של אפרים קישון: הוריו ישלמו מראש בצ'קים דחויים את שכר הדירה, והוא יחזיר להם מדי חודש את הכסף מתוך קצבת הבטחת ההכנסה שיקבל, כך שגם בעל הדירה וגם הביטוח הלאומי יהיו מרוצים.

כיום, בגיל 60, הוא מרוויח באופן רשמי 1,000 שקל בחודש מעבודה במשרה חלקית שמצא, כ-550 שקל בחודש עקב סיוע בשכר הדירה ממשרד השיכון, ואת הקצבה – שמוזרמת מיד להוריו. ברור שאי אפשר להתקיים מסכום זה. לדבריו, התנהלות כזאת של הביטוח הלאומי עלולה להביא אנשים לרמות אותו, פשוט מפני שאין להם ברירה אחרת. "ביטוח לאומי הפכו אנשים לעבריינים. זה אבסורדי לחלוטין. הרי יש עמותות רבות שעוזרות לנזקקים בתרופות, באוכל ובבגדים. מה היה קורה אם אנשים היו קונים בקצבה את הדברים האלה, ואילו העמותה היתה משלמת את שכר הדירה? מה בדיוק ההבדל?"

ת', בשנות ה-30 לחייו, מתמודד אף הוא עם ביורוקרטיה של הביטוח הלאומי, בעקבות חוב של עשרות אלפי שקלים שהושת עליו באחרונה. בשנים האחרונות גילו אצלו מומים חמורים בלב, והוא קיבל 100% נכות מביטוח לאומי. לאחר שהתאושש הצליח להגיע לסידור של עבודה בת שלוש שעות ביום במקום שבו עבד לפני שחלה, כהנדסאי ייצור. הוא מרוויח 2,400 שקל בחודש, וקצבת הנכות שלו היתה 5,000 שקל בחודש.

בשלב מסוים הודיע לו הביטוח הלאומי שקצבת הנכות נשללת ממנו, משום שהוא מרוויח יותר מכפי שהצהיר. הפער נבע מכך שהמעסיק החליט להתקין לו דלקן במכונית, וכתוצאה מכך שכר הברוטו שלו עלה. בינתיים, לאחר מאבק משפטי, הוא הצליח לצמצם את החוב ל-20 אלף שקל, אך הוא כבר לא מקבל את קצבת הנכות. הוא מתגורר עם הוריו ונאלץ להיעזר בהם בפרנסתו.

"נשארתי עם שכר של 2,400 שקל, אשה ושלושה ילדים לפרנס. זה אבסורד. כדי לקבל את קצבת הנכות, אני צריך להפסיק את העבודה. אני יודע שיש נוכלים רבים שמרמים את הביטוח הלאומי, אבל הם חייבים לדעת לעשות את המיון, כדי שאנשים כמוני לא ייפגעו".

הונאות הן אכן הסיבה לכך שאנשים כמו ת' סובלים, ומצדיקות לכאורה התנהלות קשוחה של המוסד כלפי כלל הפונים אליו. אבל הדברים קצת יותר מורכבים. "ביטוח לאומי אומר שהיקף ההונאות כלפיו נאמד במיליארדי שקלים. השאלה היא מה הוא עושה כדי להילחם בהן", אומר פרופ' משה מאור מהחוג למדע המדינה ובית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, שחקר את הונאות הביטוח הלאומי במדינות ה-OECD. "בישראל אין פעולה יזומה, ארצית וממוקדת למלחמה בהונאות הביטוח הלאומי. אם היתה כזו, היה אפשר לתעל את הכסף שנחסך לאנשים שבאמת זקוקים לו".

לדברי מאור, המגמה בעולם היא למנוע הידרדרות במצבם של אזרחים. "יש מדינות שבהן אדם מקבל טלפון מביטוח לאומי כשמשתנה הסטטוס שלו, ומסבירים לו אילו תשלומים הוא צריך לעשות – דבר שרלוונטי במיוחד בפתיחת עסק. הביטוח הלאומי בישראל מנסה להציג מוניטין של בעל רגישות חברתית, אבל אתה לא יכול להיראות רגיש חברתית אם לא פיתחת מומחיות מתאימה. בשורה התחתונה, המקצועיות היא הדבר החשוב ביותר".

לצד הביטוח הלאומי וחובות ארנונה, רשויות המס הן כאב הראש הגדול ביותר עבור האזרחים בכל הנוגע להסתבכות כלכלית. מולן, כפי שהמחיש המקרה של ג', טעות אחת בהתנהלות או החלטה תמוהה של שופט או פקיד עלולות להוביל להידרדרות בלתי צפויה. זה מה שחווה על בשרו מ', שלפני 11 שנה לא הגיש את דו"חות המס שלו.

באותו הזמן הוא נקלע למשבר כלכלי עקב המיתון ששרר אז. לדבריו, הוא לא הגיש את הדו"ח כי לא היה לו כסף לשלם לרואה החשבון. לאחר כארבע שנים, הוא קיבל שומה על פי הליך שנקרא "מיטב השפיטה". בהליך זה, לאור היעדר דו"חות, אנשי מס הכנסה מעריכים כמה מסים הוא צריך לשלם. במקרה שלו מדובר בחוב של 2 מיליון שקל, שבינתיים תפח ל-2.7 מיליון שקל עקב ריבית והצמדה למדד. זאת, על תקופה שבה לדבריו העסק שלו כלל לא הרוויח כסף.

מ' מתמודד בימים אלה עם הסכנה שביתו יעוקל ויימכר בעקבות חוב זה. "אני עסוק עכשיו בלנבור בארכיון הדו"חות מ-2001 כדי להסביר לרשויות המס שבכלל לא הרווחתי את הסכומים האלה. אם הייתי מרוויח – מילא, אבל לא הרווחתי את הכסף הזה. העובדה שמס הכנסה לא פעל נגדי במשך שבע שנים מראה שאולי גם הם מבינים שלא הרווחתי את הכסף הזה".

גם ת', בעלים של רשת חנויות אופנה שייסדה אשתו, נתקל ברשויות המס במהלך משבר כלכלי. היה זה בתחילת 2009, כשכמה חנויות ברשת נקלעו להפסדים. בשלב מסוים ניגש ת' למשרדי מע"מ וביקש פרישת תשלומים. דבר זה אינו אסור על פי החוק, כלומר נתון לשיקול דעתו של הפקיד המקומי. כשהסביר לפקידה את מצבו היא שאלה את הממונה עליה, וחזרה עם תשובה שלילית. "כששאלתי למה, היא אמרה לי שהמנהל לא מעוניין להסביר. חיכיתי למנהל במסדרון, ושאלתי אותו למה הוא לא אישר לי החזר בתשלומים. בהתחלה הוא אמר שהוא לא חייב לי הסברים, ואז הוא פשוט אמר לי שאני עבריין, בגלל שאני לא משלם בזמן. לא עזרו ההסברים שלי על הכסף שאני חייב לספקים ולעובדים. 'אתה הזוי בעיניי', הוא חתם את השיחה. מכיוון שאשתי, שהיתה רשומה בתיק, היתה עלולה להיעצר, לוויתי כסף מחבר ושילמתי".

שנה לאחר מכן, מצבו של העסק עדיין היה בקשיים. הפעם פנה ת' לרואה חשבון מוכר, שהשותף שלו היה בכיר לשעבר במע"מ. "השותף התקשר לאותה יחידה במע"מ, דיבר אתם, ואז כן הצלחתי לקבל פרישה לכמה תשלומים. למדתי שאם אין לך פרוטקציה, דינך להיחנק. היום אני עובד מול פקידים אחרים במע"מ, בעיר אחרת, ויש לי כימיה אישית אתם. הם נותנים לי לשלם בתשלומים ונמצאים עם היד על הדופק לגבי מועדים שבהם אני חייב לשלם. זה פשוט מקומם. במדינה מתוקנת, לא צריך טובות מאף אחד. אנשים כמוני, שנמצאים הכי באמצע במדינה הזו, מרגישים הכי דפוקים, ובסוף זה יתפוצץ לכולם בפרצוף".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "הרשות, שתפקידה העיקרי הוא גביית המסים, פועלת למילוי חובתה בנחישות, אך במקביל מעמידה לרשות לקוחות המצויים בקשיים מכלול של הקלות, כדי לאפשר להם להמשיך ולהפעיל את עסקיהם ובמקביל לקיים את חובתם לתשלום המס. לצורך זה מוקנות לפקידי הרשות סמכויות להפעיל שיקול דעת לפי העניין, ורבים המקרים שבהם הם מפגינים סבלנות, הבנה ואיפוק לנוכח קשיים שבהם מצויים עוסקים.

"כשנישום נמנע מהגשת דו"חות ואינו מציג מידע על הכנסותיו מתבססת הרשות על מאגרי מידע שונים, כולל הדו"חות שהגיש בשנים עברו. גם כיום יכול מ' להגיש את הדו"חות לשנים עברו, והם יידונו לגופו של עניין. בעניינו של ת', לאור העובדה שאין בפנינו את פרטי הפונה, אי אפשר להתייחס למקרה עצמו. יודגש כי ב-2009 הציעה רשות המסים שורת הקלות לחייבים".

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "המוסד לביטוח לאומי משלם קצבאות בסך 70 מיליארד שקל בשנה למיליוני אזרחים. העובדים מטפלים במסירות ובמקצועיות בפניות ובבקשות, אך חשוב לזכור שהטיפול מתוחם על ידי החוק והתקנות. בניגוד לנאמר, אין 'מדיניות' כזאת או אחרת של הביטוח הלאומי. יש חוק ותקנות שקובעות הממשלה והכנסת, לפיהן אנו משלמים קצבאות באופן שוויוני לכל הזכאים. אנו מתבססים גם על פסיקות של בית הדין הארצי לעבודה בהחלטותינו.

"אנו ערים לביקורת על תהליכי העבודה במוסד ומסתכלים גם פנימה, לכן שיפרנו את תהליכי העבודה ופישטנו ככל האפשר את הנטל הביורוקרטי. לדוגמה, אנו משלמים מאות אלפי קצבאות באופן אוטומטי – זקנה, לידה, ילדים, מילואים ועוד – ללא הגשת תביעה וללא טרחה של האזרח.

"בעניין ההונאות, יש במוסד אגף חקירות הכולל 150 חוקרים שעושים מלאכתם נאמנה, ותוצאות חקירותיהם חוסכות מאות מיליוני שקלים בשנה.

"בעת מתן קצבת הבטחת הכנסה אנו בודקים על פי חוק את ההכנסות מכל המקורות. לד' יש נכסים שקיבל בירושה, ולכן בהחלטותינו נלקח בחשבון ערכם. עם זאת, היום קיבלנו פרוטוקול מעורך דינו אודות קשיי מימוש הנכס ואישרנו את תביעתו להבטחת הכנסה.

"לת' אושרה קצבת נכות מיולי 2009 עד ספטמבר 2010. בזמן ששולמה הקצבה היו לו הכנסות מעבר לרף שמותר לו להשתכר, ולכן נוצר לו חוב. הביטוח הלאומי הפחית לו את החוב, מ-23,500 שקל לכ-4,112 שקל".

אין עם מי לדבר, זה לא מעניין אף אחד

נתקבל במייל מאת עודד טל

שמי עודד ואני בן חמישים וארבע, גרוש + שלושה ילדים.
בוגר צבא מלא יחידה קרבית, חובש קרבי, מנהל תאגד רפואי
במשך שלושים שנה אני משלם ביטוח לאומי כמו שעון,הן כעצמאי והן כבעל חברה.
שילמתי מאות אלפי שקלים אם לא מיליונים למוסד הזה, כי גם כמעסיק שילמתי בעבור העובדים

החברה בבעלותי נסגרה, קרסה, ואני קרסתי אתה, ללא אגורה וגר אצל אמי.

פניתי לביטוח לקבל קיצבת אבטלה או הבטחת הכנסה וכלום, לא מגיע לי כלום, כי אני הייתי הבעלים של החברה.
שאלתי אותם בשביל מה שילמתי, לא קיבלתי תשובה.

אין עם מי לדבר.
ארבע עשרה שנים מאז ועדיין לא התאוששתי, עדיין גר אצל אימא פנסיונרית, שלושה ילדים לא מקבלים מזונות וחלקם גם לא רואים אותי ( את הבת שלי לא ראיתי שמונה שנים )
זה לא מעניין אף אחד.