הביטוח הלאומי מתכנן להקשיח את התנאים למתן קצבאות לחולים כרוניים

כתבה של דן אבן, מתוך "הארץ"

המוסד לביטוח לאומי פועל בימים אלו להקשחת התנאים המזכים חולים כרוניים בקצבאות רווחה. מידע שהגיע ל"הארץ" מצביע על החמרה מתוכננת בקריטריונים לקביעת אחוזי נכות לחולי סוכרת, פרקינסון ומחלות לב, ובעתיד צפויים שינויים גם של מחלות כרוניות אחרות. השינויים לא יחולו רטרואקטיבית, אלא רק לגבי חולים שיגישו בעתיד תביעות לקבלת אחוזי נכות.

השינויים נעשים במסגרת עדכון מחדש לספר הנכויות של הביטוח הלאומי, שנכתב בשנת 1956, אך טרם נכנסו לתוקף. במוסד לביטוח לאומי מבהירים כי המהלך נעשה בתיאום עם רופאים מומחים והאיגודים המקצועיים הרלוונטיים, אולם רופאים ששוחחו עם "הארץ" הביעו חשש מפני פגיעה בזכאותם לקצבאות של חולים כרוניים, מבלי שהדבר נבחן לעומק.

כך למשל, מידע שהועבר באחרונה לאגודה הישראלית לסוכרת מצביע על שינויים מרחיקי לכת בקריטריונים המאפשרים לחולי סוכרת לקבל אחוזי נכות. עד כה, נקבע כי חולי סוכרת עם סיבוכים יקבלו 65% נכות באופן אוטומטי. מעתה, ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם למספר הסיבוכים וחומרתם. לפי הקריטריונים החדשים, חולי סוכרת עם שני סיבוכים בדרגת חומרה גבוהה מ-20% כל אחד יזכו ב-65% נכות, וכך גם חולים עם סיבוך אחד בדרגת חומרה של 30%, אולם סיבוכים קלים לא יאפשרו מתן אחוזי נכות, לרבות פגיעה בעצבים תחושתיים (נוירופתיה סוכרתית) והפרעה קלה בעיניים (רטינופטיה) ללא בצקת.

צילום: לימוד אדרי

א' (השם המלא שמור במערכת), בת 56 ואמא לחמישה ילדים, סובלת מסוכרת לא מאוזנת עם בעיות אורתופדיות בצוואר, בברכיים ורגליים, וכן מיתר לחץ דם ותסמונת דום לב בשינה. לפי תקנות המוסד לביטוח הלאומי, היא זכאית כיום לקצבת נכות בסכום של 4,000 שקלים. זכאותה נבדקה בתהליך ממושך, במהלכו הצליחה א' להוכיח בפני ועדה רפואית כי יש לה מעל ל-40 אחוזי נכות. אילו היתה מגישה תביעה לאחר כניסת השינויים, אחוזי הנכות שלה יהיו 20-10 בלבד, והיא לא היתה זכאית לקצבה חודשית.

מידע נוסף מצביע על שינוי מתוכנן בקריטריונים לקביעת אחוזי נכות לחולי פרקינסון. במפגש שנערך עם ארגוני חולים בסוף יולי הופיע נציג הביטוח הלאומי, ודיווח על השינוי המוצע: אם עד כה חולי פרקינסון היו זכאים לאחוזי נכות בגין רעד בכל צד בגוף, כשצד ימין זיכה ב-30% נכות לפחות וצד שמאל ב-20% נכות לפחות, ושכלול הנתונים אפשר 42% נכות הגבוהים מהסף המחייב לקבלת קצבה (40%), מעתה יקבלו חולי פרקינסון הסובלים בשני הצדדים מרעד קל ונוקשות שרירים בדרגה קלה 20% נכות כוללים בלבד. אחוזים אלו אינם מאפשרים לעבור את הסף הנדרש לבחינת הזכאות לקצבה. לתקנות נוסף אמנם קריטריון חדש, המזכה ב-10 אחוזי נכות חולי פרקינסון הסובלים מהמחלה בצורתה הקלה ביותר, אך הדבר עדיין נמוך מהסף המאפשר זכאות לקצבת נכות.

כמו כן שונו באחרונה הקריטריונים הנוגעים לחולי לב, בשיתוף איגוד הקרדיולוגים. במסמך המציג את השינוי, שהופץ לרופאים, הוחלט לעדכן את המבדקים החדשים לחולי לב לצורך זכאות לאחוזי נכות, ולהוסיף בדיקות אקו לב ובדיקת מאמץ כקריטריונים לזכאות. בנוסף, הוחלט שלא לכלול בקריטריונים לזכאות לאחוזי נכות חולים עם תעוקת חזה, שעד כה היו מקבלים הכרה באחוזי נכות בהתאם לתדירות התעוקה ועוצמתה.

טרם ברור מתי ייכנסו השינויים לתוקף. חרף פעילות במערכת הבריאות להעברתם בוועדת הבריאות של הכנסת, החוק מתיר להעביר את השינויים באישור מועצת הביטוח הלאומי ושר הרווחה בלבד. לדברי רופא בכיר בבית חולים גדול במרכז הארץ, "אנו חוששים שיש פה ניסיון למחטף שתהיה לו השפעה רוחבית על חולים כרוניים בישראל".

לדברי מנהלת המרכז למימוש זכויות רפואיות, לבנת פורן, "ההתנהלות סביב ספר הנכויות מסתמכת על המצב שבו אף אחד לא מבין כיצד השינויים בהגדרות הרפואיות משפיעים על הזכאות לקצבה, אפילו לא רופאים היושבים בוועדות הקובעות את השינויים. מדובר בשינויים המבוססים על תיאוריות בלבד, מבלי שנבדקת השפעתם בשטח, כשבפועל הם עלולים להביא אנשים לפת לחם. חייבים לבצע בדיקה באשר למשמעותם, לפני שיאושרו", מתריעה פורן.

הזכאות של חולה לקצבאות סיוע נקבעת לפי אחוזי הנכות שנקבעים לו בוועדות רפואיות. לפי תקנות הביטוח הלאומי, רק חולים הצוברים 40% נכות ומעלה זכאים להגיש בקשה לקצבת נכות כללית, שנקבעת בהמשך בהתאם לארבע דרגות, בכפוף לקביעת אי-כושר עבודה. בישראל ישנם כיום כרבע מיליון איש הזכאים לקצבאות נכות, בסכום כולל של 13 מיליארד שקלים בשנה. בנוסף, אחוזי הנכות משפיעים על גובה קצבת נפגעי עבודה למי שנפצע עקב עבודתו.

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה כי "השינויים המוצעים בספר המבחנים הינם חלק מפרויקט מקיף שמטרתו לעדכן את הספר שנכתב בשנת 1956 ולהתאימו לשינויים שחלו מאז בעולם הרפואה. הסעיפים החדשים המוצעים נכתבו על ידי רופאים מומחים חברי ועדות מיוחדות, ואושרו על ידי האיגוד האנדוקרינולוגי (סוכרת) הנוירולוגי (פרקינסון) והקרדיולוגי (לב).

"באשר לפרקינסון, התיקון המוצע מרחיב את הזכאות לאחוזי נכות רפואית, תוך הוספת דרגה חדשה בהצעה לחולים ‘בצורה קלה מאוד' להם יינתנו 10%. כן נשמרה הדרגה הניתנת לחולים ‘בצורה קלה' שימשיכו לקבל  20% נכות רפואית כפי שהם מקבלים כיום. באשר לסוכרת, המידע לא מדויק, מפני שבתיקון המוצע שני סיבוכים בדרגת חומרה שווה או גדולה מ-20% יזכו את המבוטח ב-65% נכות רפואית. באשר למחלות לב, רופאים נוהגים להשתמש בבדיקות אובייקטיביות כמו בדיקת מאמץ ובדיקת אקו, המאפשרות מתן החלטות מקצועיות, איכותיות ואחידות, ומדובר בבדיקות שממילא המבוטח נדרש לבצע לצורך הטיפול הרפואי השוטף".

טיוח לאומי ב-הארץ

מאת: הארץ

סיפורים אישיים על בעיה לא אישית: ביטוח לאומי

עשרות עדויות מופיעות ברשת על היחס המשפיל של הביטוח הלאומי כלפי מי שנזקקים יותר מכל לסיוע:

הדיווחים הראשונים הופיעו בפייסבוק מעט אחרי האני מאשים שחיבר משה סילמן. סיפורים אמיצים בחושפנותם על טרגדיות אישיות קטנות: גוף צעיר שנמחץ בתאונת פגע וברח, תינוק שאבד בשלב מתקדם בהריון, אדם שחלה בסרטן ריאות והידרדר במהירות. הטרגדיות אישיות, גם אם חלקן היו יכולות להימנע הודות למדיניות מיטיבה יותר עם האזרח.

אבל הטרגדיה האישית – אם להשתמש במינוח של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביחס למשה סילמן – הטרגדיה האישית נהפכה לקולקטיבית בידיו של המוסד לביטוח לאומי, שמואשם בדיווחים הללו באדישות, ביורוקרטיה שרירותית ובדיקה משפילה וארכנית בציציותיהם של אנשים עצובים וכואבים, שלא תמיד מסתיימת במתן העזרה הדרושה להם כדי לחיות ולהשתקם.

חנה מרון מדליקה משואה ביום השואה 2010. נאלצה להוכיח שיש לה רגל תותבת

חנה מרון מדליקה משואה ביום השואה 2010. נאלצה להוכיח שיש לה רגל תותבת. צילום: מוטי מילרוד

חנה מרון, כלת פרס ישראל, בכתה כשסיפרה בינואר 2010 לאורלי וילנאי על ההשפלה שנאלצה לעבור בביטוח לאומי כשביקשה פרוטזה חדשה לרגלה, שנקטעה בפיגוע רצחני במינכן. הסיפורים שצצים עכשיו ברשת מהדהדים את דבריה כמו את אלה של סילמן.

"סיפור קטן על זקנות מרוקאיות וביטוח לאומי", כתב ביום שני השבוע ניתאי פרץ בפייסבוק. "באה עובדת סוציאלית לביתה של הקשישה החולה. וכשאתה נכנס לבית מרוקאי, דבר ראשון יציעו לך תה. אז הקשישה מציעה תה לעובדת הסוציאלית. עכשיו קשישה מרוקאית, תקום להכין תה גם ממיטת טיפול נמרץ, כפי שאנחנו יודעים. אז היא מכינה תה לעובדת הסוציאלית, שרושמת בדו"ח בגדול 'הנ"ל מתפקדת מלא' ומסיימת את עבודתה. זה המנגנון וזה הרשע. ויש לי הרגשה שזה עובד על עוד עדות, הטריק הזה".

סניף ביטוח לאומי ברמת גן

סניף ביטוח לאומי ברמת גן. צילום: ניר כפרי

דניאל קדם פרסמה אזהרת תוכן קצרה לפני שסיפרה בפרטים קשים על פציעתה האנושה בעקבות תאונת פגע וברח לפני 11 שנים, ואז על תאונה שנייה, במשרדי הביטוח הלאומי. "הצגת מסמכים. ועדה. עוד מסמכים. ועדה. חוקר של ביטוח לאומי. הצגת מסמכים. חצי שנה עוברת. (עדיין אסור לעבוד בהוראת בית חולים). מבחינה תקציבית אין שום גוף שממן את התקופה הזו. הו אמא. שנה. כלום. חוזרת לעבוד. שוב וועדה. תורי ענק (…) רופאה של הביטוח שמשפילה אותי ולוחצת לי חזק על הבטן איפה שהצלקת (…) שוב החוקר – למה את עובדת? שנה וחצי. שנתיים. סוף סוף מגיעים אחוזי הנכות הצמיתה שנקבעו לי: 20%. למה? כי 21% זה תמיכה חודשית לכל החיים. 20 זה חד פעמי (…) אחרי כמה שנים קיבלתי מכתב עיקול של חשבון הבנק שלי, ועיכוב יציאה מהארץ בגלל חוב לביטוח לאומי. על איזו תקופה? נכון. החצי שנה ששכבתי בבית אחרי התאונה".

קצת אחרי שקדם פרסמה את הדברים, כתב אדם אחר: "קצת לא נעים לי להיחשף, אבל אני כבר יומיים מרגיש צורך עז לכתוב את זה. הקש האחרון היה סטטוס שקראתי עכשיו על מישהי שנפצעה וביטוח לאומי התעמר בה. חשתי צורך לספר גם את תלאותיי שלי אל מול המוסד הזה". הוא אובחן בסרטן ונאלץ לעזוב את עבודתו, פנה לביטוח לאומי, הועבר תלאות ביורוקרטיות תוך שהוא מטופל בכימותרפיה אגרסיבית – בין השאר להפריך טענה של המוסד לפיה יש לו חוב של 3,200 שקל ונאלץ לחכות ארבעה חודשים להחלטת ביטוח לאומי לקצוב לו 2,340 שקל בחודש, שהם 100% נכות. "בנקודה הזו, שהייתה גם תקופה נוראית במחלה שלי, נשברתי לגמרי", כתב. "זה לא שלפני זה אהבתי את המדינה במיוחד, אבל אז הבנתי שאני מתעב אותה בכל מאודי ונפשי. היא האויבת שלי, היא שמה לה למטרה להרוג גם אותי, כי אני כבר לא מתאים למשחק הדרוויניסטי החולני הזה, שבו רק החזק שורד. הייתי חולה (ומאושפז רוב הזמן) למעלה משנה, ובמהלכה הוזמנתי ללא פחות משלוש ועדות רפואיות, ונערכו לי ביקורים בבית של אחות מטעם הביטוח הלאומי – וכל זה כדי להוכיח שאני לא משקר ו'גונב' את הכספים ששילמתי שנים למוסד הארור הזה".

הסיפורים עוברים מפה לאוזן בין חברים לפייסבוק וגם נאספים בבלוג חדש בשם "טיוח לאומי: סיפוריהם של נפגעי ביטוח לאומי", וגם בקבוצת פייסבוק בשם "שוברות/ים שתיקה: סילמן לא לבד, תשמעו מה קרה לי בביטוח לאומי"  שהוקמה שלשום: "אל תהיו לבד במאבק שלכן/ם מול הביטוח הלאומי. שתפו אותנו בסיפורים האישיים שלכן/ם מול המוסד לביטוח לאומי. ביחד נכריח את המוסד לביטוח לאומי לשמור על כבודן/ם של האזרחיות/ים ועל זכויותיהן/ם".