אילו שירותים הם נותנים למי שקבור ארבע אמות באדמה?

מאת: נגה איתן

אני משתפת אתכם במכתב מהביטוח הלאומי שלקחתי זה עתה מתיבת הדואר: אישור זכאות לקצבה ע"ש גרשון בורנשטיין ז"ל

"הריני להודיעך כי אושרה זכאותך לקצבת שירותים מיוחדים בשיעור 175 אחוז, החל מיום 1/4/12 עד יום הפטירה".

גרי בורנשטיין, אבי בני נפטר לפני חצי שנה. הוא לא זכה "להנות" מזכאותו המירבית, כי טחנות הבטוח הלאומי טוחנות לאט יותר ממחלת הסרטן.
לא נותר לי אלא לברר אאצל הפקידה אילנה טהר, החתומה על המכתב, אילו שירותים הם נותנים למי שקבור ארבע אמות באדמה, והאם השירותים הכאלה ניתנים לצמיתות.

איפה האנושיות?

התקבל בדף הפייסבוק שלנו מאת אור שלמה

במסגרת עבודתי אני נתקל לא אחת בחוקרי המוסד לביטוח לאומי שבאים לבדוק את השטח.

ביום שישי האחרון נתקלתי בחוקר צעיר מהמוסד לביטוח לאומי שבא לחקור את דוד, נכה קטוע רגל עולה חדש מדרום אמריקה שמטעמים כלכליים (עד שמאשרים את קצבת נכות לוקח 4-6 חודשים לפעמים) בחר לגור עם שותפה בדרום תל-אביב. החוקר הגיע ומיד התחיל לבדוק. הציג קודם תעודה מזהה, עשה סיבוב בבית והתחיל לשאול שאלות: מי ישן כאן ומי כאן? למה הפרוטזה בחדר הזה ולא בחדר הזה? היכן השותפה? גם אליי פנה וטען שגם אני צריך סיוע מהביטוח לאומי. מי מקלח אותך? שאל, מי קונה לך אוכל? כיצד אתה מבשל? מי קונה לך מזון?

דוד היה המום. בקושי מבין עברית ובחמש דקות עשרים שאלות. ניסיתי לעזור ולענות במקומו, כי אני מייצג אותו. החוקר פנה אליי ואמר שעדיף שדוד יענה. ואני שואל: עולה חדש מדרום אמריקה בלי שפה, בלי רגל, יושב על כסא גלגלים. מה רוצים ממנו? מי בא לרמות? מי בא לקחת אוכל חינם מהמדינה? איפה האנושיות? לאחר שהחוקר הלך דוד אמר: חשבתי שליהודים יש לב רחמן.

" ניסיתי להתאבד ולא הלך לי"

מאת: חנה רז

"ניסיתי להתאבד ולא הלך לי",
כך סיפר לי היום דני (58) (שם בדוי). דני היה בחור יפה ומצליח, היתה לו דירה שכורה יפה בתל אביב, הוא לימד את אחת מאומנויות הלחימה בבית ספר נחשב לרפואה משלימה, היה לו הכל , הבית שלו היה פתוח והוא חלק עם כולם.

חנה רז

בפינה ארבה לו מחלה טורדנית שגם אם לא מתים ממנה, היא גורמת לנכות ולהגבלה בתנועה.

דני נסע למזרח לחפש מזור למחלתו, חזר והוציא לאור ספר שבשל היעדר יחסי ציבור לא זכה לתפוצה, הכיר בחורה איתה חי ואף נולדה לו ילדה.
בשל מחלתו שהלכה והתקדמה נהיה "חסר תועלת", לא יכל לדאוג לפרנסה ומהר מאוד מצא עצמו ללא בית, ללא אישה וללא ילדה.

לאחר מאבקים זכה לקצבת נכות של 2000 שקל לחודש מהביטוח הלאומי, סכום שכמובן לא מאפשר קיום.
כיום הוא חי במרכז הארץ, בהוסטל של נרקומנים, יש לו מיטה סמוכה לדלת השירותים. על המיטה הזאת משרד הרווחה מבקש ממנו תשלום שהוא אינו יכול לשלם ולכן מאיימים לעקל לו את קצבת הנכות.

ביאושו פנה אלי- אני ממש חסרת אונים מול הפניה שלו ולא יודעת איך אני יכולה לעזור לו בצורה משמעותית וארוכת טווח.
העליתי את זה מתוך תקווה שאולי יש למישהו רעיון איך לעזור לו.

מי יכול לעזור לברווז המטווח של הביטוח הלאומי?

נתקבל במיל מאת: גילה
בחורה חולת אפילפסיה הפכה להיות ברווז המטווח של ביטוח לאומי
מדובר בבחורה שבגיל 16 וחצי חלתה לפתע באפילפסיה ומאז מתמודדת עם המחלה, תהליך חיפוש והתאמת התרופות שהוא אינו מובן מאליו וכרוך בתופעות לוואי לא פשוטות.
בתקופת כיתה י"ב מלאו לה 18, הצבא ויתר על שירותיה והיא פנתה להתנדב. את שנת הלימודים היא סימה בהצטינות למרות תופעות הלוואי הקשות של התרופות ופנתה להלחם על זכותה להתנדב לצבא תוך שהיא עובדת. פעמיים כבר חשבה שהיא מתחילה שירות צבאי ופעמיים נדחתה ברגע האחרון. היא הגיעה עם בקשתה עד היועצת לענייני נשים בלשכת הרמטכ"ל, שם נמסרה לה תשובה שלילית סופית וממילא אותו יום גם לקתה בעוד התקפת אפילפסיה, שטרפה מבחינתה את כל הסיכויים להתגייס.

למצולמות אין קשר לכתבה.

יא פנתה לחייה. הומלץ לה לגשת לועדת נכות למרות שהסיכויים לקבל אחוזי נכות הינם קלושים. היא מילאה טפסים ועמדה להתייצב ולילה לפני כן קיבלה עוד התקפה ובחרה לדחות לזמן לא ידוע מפאת החשש של חוסר מסוגלות להתמודד עם הענין. ממילא לא ביקשה לראות עצמה נכה.
5 שנים לאחר מכן, בגיל 23 היא קיבלה מכתב מביטוח לאומי הדורש ממנה דמי ביטוח לאומי החל מגיל 18-בהיותה תלמידת בית ספר הסמוכה על שולחן הוריה ומתמודדת עם מחלתה וזאת בגלל שלא שירתה בצבא.
היא פנתה אליהם בתמיהה לפשר הדרישה הלא מוכרת, ביררה אצל חברות אם מישהו דרש מהן אי פעם דמי ביטוח לאומי על תקופת היותן תלמידות אולם אף אחד לא מכיר דבר כזה.
ביטוח לאומי מעולם לא תבע את הכספים בתקופת היותה בת 18 או שלח פינקס תשלומים. התביעה הגיעה כאמור 5 שנים אחרי.

בעודה מבררת הגיע מכתב המודיע על עיקול חשבון הבנק שלה ומשכורתה הזעומה (2000 ש"). ימים מספר לאחריו הגיע המכתב המסביר כי בגלל אי שירותה בצה"ל היא חייבת בתשלום.
היא פנתה לבית דין לעבודה וביקשה כי יוסר העיקול מחשבונה, ממשכורתה ותינתן לה האפשרות להתמודד מול הביטוח הלאומי עם העובדות שבידה המסבירות את מצבה. הביטוח הלאומי מסרב להתייחס לנקודת המחלה והניסיונות להתנדב, העיקול משום מה אינו מוסר וכך מחודש מאי, 5 חודשים, היא חסרת חשבון בנק ויכולת לקבל את משכורתה.
הדיון יהיה באוקטובר וההביטוח הלאומי דבק בניסיונותיו להשיג בכל מחיר את 1200 הש"ח, לא כולל ריבית, אשר הם סוג של עונש על העובדה כי חלתה במחלה כרונית למשך כל ימי חייה, היא נוטלת תרופות אשר משפיעות על מצבה הפיזי והנפשי, הצבא דחה אותה למרות נסיונותיה העיקשים להתגייס-מה שגרם לה עוגמת נפש רבה.
הביטוח הלאומי אינו קיים כסעד בשום נקודה בחייה והיא אינה מבקשת אותו אולם כאזרחית צעירה היא המומה מול האטימות והכוחנות הקשה שמפעיל מולה המוסד אשר נטל ממנה את מינימום החירות האזרחית: חשבון בנק פעיל ומשכורת, עד לתקופת הדיון המשפטי, והוא ממשיך ורודף אותה בפניות למעסיק ומכתבים מאיימים תכופים.
פניות נמסרו לח"כ אורלי לוי אבקסיס ועוזרה טיפל בכך במסירות ומסר כי המל"ל עיקש בטיעון אי הגיוס והתשלום שבגינו, כך נמסר גם מתכניתם של גיא ואורלי וכעת העניין מונח בלשכתו של השר כחלון.
האם למישהו יש עצה או מה הכוונה בנידון? האם יש סיכוי שמישהו בר דעת במל"ל קורא את הדברים הנ"ל ומבין עד כמה דריסת האזרח היא ברוטלית וחסרת כל צלם אנוש?

הביטוח הלאומי מצליח לשבור גם את האמיצים שבלוחמי השייטת

סיפורו של ירון קיסר, מתוך קבוצת הפייסבוק "דרישת חוק בכנסת להעלאת כל קצבאות ביטוח לאומי לקיום בכבוד"

חמש ועדות של הביטוח הלאומי קבעו לי אחוזי נכות ושר"ם, כמובן הרבה יותר נמוך מהמגיע לי, מבלי שנבדקתי אפילו בדיקה אחת, לא גופנית ולא תיפקודית, בלי לטרוח לקרוא בכלל מה שהרופא שלי או אני כתבנו או אמרתי. כאשר אנחנו שומעים את המונח "ועדה" אנחנו מבינים שמדובר בלפחות שלושה רופאים, שיבדקו גופנית ותפקודית ויתייחסו למה שכותבים הרופא והחולה. אז זהו, שלא. אצלם ועדה זאת אחות ראשית אטומה שלא שמעה מימיה על השייטת או על הקישון. היא ישבה מולי מרחוק, הסתכלה עלי ואני הסתכלתי עליה.

בסוף פסקה: "אתה יכול לצחצח שינים, אתה יכול לדבר". אגב, לא אמרתי מילה, אני לא יודע איך היא ידעה שאני יכול לדבר. "ואתה יכול לאכול לבד." פסקה והלכה וקיבלתי תשובה שלילית. החוק שלהם אומר שברגע שהיא פסקה, אסור לך לערער לפני שחולפים לפחות שישה חודשים. כאשר ערערתי, הגיעה אותה אחת על תקן של ועדה. שאני אערער עליה בפניה? כמובן שקיבלתי תשובה שלילית.

רוצים את הסיפור המלא? זה הולך ומשתפר. אז ככה: אחרי שנדחיתי סתם בשתי עאלק-ועדות כשממתינים חצי שנה בין ועדה לועדה, התייאשתי עד שמישהי יזמה שאגיע לח"כ חיים כץ מהליכוד, יו"ר ועדת הרווחה בכנסת. עו"ד קורל מטעמו, בחורה נמרצת שהייתה גם קצינה בצבא, צרחה על מנכ"ל ביטוח לאומי, על מנכ"ל משרד הבריאות ועל משרד הבטחון. בעקרון די ציפצפו עליה, רק הביטוח הלאומי קצת נבהלו. המנכ"ל מינה איזו מנהלת תקציבים – לא יודע מה היא בדיוק, הם לא ברורים – שתתעסק איתי.

תוך כמה ימים סידרה לי ועדה – לא חצי שנה, כמה ימים. באה אותה אחות מאז, אחות ראשית, אל הועדה ודחתה אותי. קורל צורחת ומקבלת תוך כמה ימים ועדה לערעור על הועדה הזאת – לא חצי שנה, כמה ימים. ומי הועדה שבפניה את מערערת? צדקת אחותי, היא עצמה. את קולטת? את מערערת עליה בפניה. כמובן שקיבלתי תשובה שלילית בדואר. עוד פעם קורל, עוד פעם צעקות, תוך שלושה ימים, ביום שישי, עוד עאלק ועדה. לא חצי שנה, כמה ימים.

הפעם גם אחות ראשית, לא שלושה רופאים, הפעם קצת יותר נורמלית, שמעה על השייטת, שמעה על הקישון, כמובן ששמרה ממני מרחק ולא בדקה אותי לא גופנית ולא תפקודית. הפעם התשובה בדואר הייתה שונה: העלו לי את אחוזי הנכות מ 75% ל 78% ונתנו לי שר"ם (מטפלת) 50%: זה מעמד בו אני מוכר לפחות כסיעודי, אבל זה עבודה בעיניים. מה את מבינה מ 50% שר"ם? שזה 50% מעלות התשלום למטפלת? הצחקת אותם. זה כסף בגובה 50% מגובה הקצבה למטרת מטפלת. אם הקצבה 2400 ש"ח- את מקבלת 1200 ש"ח לשכירת מטפלת. אבל כמה עולה מטפלת? בערך 6000 ש"ח לחודש. הלו, אני ערירי, חי רק על קצבת ביטוח לאומי של 2400 ש"ח. מאיפה אני אביא את ההפרש?

זה עוד לא הכל, ה-50% שר"מ מבטל אוטומטית את המנקה שהייתה לי, שעתים בשבוע מהרווחה של העיריה. בקיצור משחק על סכום אפס. התקשרתי לביטוח לאומי ואמרתי לפקידה "מה זה צריך להיות?" היא אומרת לי בלי להתבלבל: "למה גילית לעיריה?" אמרתי לה, "מה זאת אומרת, למה גיליתי לעיריה, קודם כל אני אדם ישר והגון, שנית, אם לא הייתי מגלה והם היו מגלים היו מחייבים אותי עם ריבית והצמדה. דבר נוסף, יש 50% שר"ם אבל אי אפשר לשכור חצי או רבע מטפלת". אז שורה אחרונה, אני לא יכול להתרחץ או לקצוץ ציפרנים או עוד פעולות בסיסיות אלא אם כן כל קורא יתנדב לשעה שעתיים.

ביטוח לאומי עושק נשים עצמאיות שיוצאות לחופשת לידה בדמי הלידה שלהן

מאת: יעל

אני עובדת כעצמאית ומרוויחה כ4200 ש"ח בחודש
בעלי שכיר ומרוויח כ 5000 ש"ח.
היו לנו שני ילדים, ועכשיו ילדתי את הבן השלישי.
גם ככה מצבנו לא מזהיר עם כל החובות והתשלומים לשכ"ד וכו'.
קיוינו שנקבל דמי לידה לפחות 17000 "ח כמו שמגיע לנו ע"פ החוק והnקדמות ששילמנו ובכך נציל טיפה את ההוצאות שהיו עכשיו עם התינוק החדש.
להפתעתנו קיבלנו רק 12000 ש"ח שכיסו מיידית את המינוס. כששאלתי מדוע לא קיבלתי את מלא הסכום תראו את התשובה שלהם:

ילדת בשנת 2012 . חושב לך ע"פ שומה אחרונה שהיא 2011. נכון שמגיע לך יותר כסף אבל רק אחרי שנקבל את שומת 2012 בעוד חצי שנה לפחות נדע האם גם השנה את באותו שומה כמו 2011 ותקבלי מה שמגיע או שתרוויחי פחות ולא תקבלי.

וכאן החוצפה הגדולה!
הרי שילמתי מקדמות וברור לביטוח הלאומי שהשנה אני לא tרוויח כמו 2011 כי אני לא עובדת 3 וחצי חודשים! אז למה אתם גונבים אותי?
מה אני שונה משכירה?
פשוט גניבה הם לא מוכנים להגיב הם טוענים שככה זה.
יש פה עוד עצמאים שנתקלו בחוצפה הזאת.
אני לא עובדת עכשיו בקושי יש הכנסות המינוס גודל והם בשלהם. זה כסף ששילמתי עבורו והוא שלי!!!

בושה וחרפה שכך מתעללים בחלשים.

המרדף אחרי הטפסים

נתקבל במייל מאת: הדס

לאחרונה קיבלתי מכתב מאיים מהביטוח הלאומי, המתריע בפני כי יש לי חוב בגין אי-תשלום במשך יותר משנה.

למזלי, נותרתי רגועה כי לאורך כל התקופה המדוברת הייתי מועסקת ושילמתי באופן סדיר ביטוח לאומי, והיה לי ברור כי הנושא פשוט לא מעודכן במערכת (מסתבר שהמעסיק גובה את המס, ומחוייב לדווח ולהעבירו לביטוח הלאומי רק אחת לשנתיים, כך שבאישור חוקי אתה כשכיר קטן יכול ליפול בין הכסאות ולקבל איומים שכאלה…)

ופה התחילה הסאגה – אחרי שביררתי ונעניתי כי עלי לשלוח את טפסי המשכורת הרלוונטיים בפקס או בדואר, עשיתי זאת בשני האופנים – שלחתי פקס ודואר רשום.

במקביל, המעסיק הקודם כנראה העביר להם עדכון לגבי שנת 2011, אז קיבלתי מכתב חדש שחובי קטן משמעותית, אך הוא עדיין קיים.

שלחתי שוב הטפסים הרלוונטיים, ובבדיקה היום, כשבוע ויותר אחרי שקיבלתי אישור שהדואר הרשום נמסר ליעדו, התקשרתי לברר האם עודכנו הפרטים במערכת.

משום מה, למרות האישור שקיבלתי מהדואר, לא מתועדת קבלת דואר רשום ממני, וכמובן שהחוב לא התעדכן.

יתרה מזאת, מסתבר שהוא גדל, כי אני משום מה מעודכנת אצלם במחשב כמי שלא עובדת כרגע (זאת למרות שלא הייתי מובטלת או לא מועסקת אפילו לא דקה בשנים האחרונות).

אחרי מספר שיחות מתסכלות הבנתי היום בסיוע המוקדנית כי עלי למלא את טופס 6131 (הצהרת תעסוקה) באתר שלהם, ולשלוח אותו ביחד עם טפסי המשכורת הרלוונטיים. רק אז, המערכת תתעדכן שאני שכירה פעילה ולא מחוסרת תעסוקה, ויפסיקו לאיים עלי בחובות בדיוניים.

אממה – באתר הביטוח הלאומי לא קיים כזה טופס. בשיחה חוזרת עם נציג הוא כמעט קרא לי מטומטמת שאני לא מוצאת אותו, אבל מה לעשות – אין. אז ביקשתי שישלחו אלי את הטופס במייל או בפקס.

אבל הביטוח הלאומי של מדינת ישראל עוד לא שמע על ההמצאה המתקדמת הזו – לקבל פקסים הם יכולים, אבל לא לשלוח לאזרח הקטן. על מערכת מיילים בכלל עוד לא שמעו שם…

אז עכשיו אני ממתינה שהטופס המובטח ישלח אלי על מנת למלאו, לצרפו להוכחות טפסי המשכורות שלי, ולוודא כמה ימים אח"כ שהכל נקלט במערכת ואני נטולת חובות. למזלי אני צעירה יחסית, יש לי את כל המסמכים וההוכחות, ויש לי סבלנות של פיל.

זה אולי נשמע נושא קטן וחסר חשיבות לעומת הסיפורים האיומים וקורעי הלב של קודמיי, אבל כמה שזה קטן, מסתבר שזה כ"כ שכיח….

אז לא להתייאש, ולשמור טפסי משכורת וטפסי 106 כמה שנים אחורה!