אישה ניסתה להתאבד בשל הביורוקרטיה בביטוח הלאומי

מתוך כתבתה של אורלי ממן במגפון – עיתון ישראלי עצמאי.

לטענת האישה, שנפגעה מתאונת עבודה: "זורקים אותי ממקום למקום, אני רוצה למות"

אישה בת 44, שעבדה כמחסנאית ברשת אופנה, ניסתה להתאבד לאחר שנואשה מהסחבת בטיפול הביטוח הלאומי במצבה כנפגעת תאונת עבודה. האישה נפגעה פעמיים בתאונות עבודה, בשנת 2009 ובשנת 2011. בפעם בראשונה נפלה מסולם וחזרה לעבודה אחרי שלושה חודשים. בפעם השניה, באוגוסט לפני שנה, הרימה ארגז כבד, נפגעה בגבה ומאז היא בבית ללא כל הכנסה לנוכח טיפול רשלני וכושל, לטענתה, של הביטוח הלאומי בתביעתה להכרה בנכות מעבודתה.

למרות פניות חוזרות ונשנות מצד פרקליטתה של האישה, עו"ד ענת קאופמן, בשל חוסר סדר וטעויות בין שני התיקים הרשומים על שמה, לצד הליכים ביורוקרטיים מייגעים, לא ניתנה עדיין החלטה בביטוח לאומי בעניין הנכות שלה וזכאותה לקצבה. היא קיבלה רק דמי פגיעה במשך שלושה חודשים וכיוון שביטוח לאומי לא קבע עדיין, כאמור, את שיעור נכותה וזכאותה לקצבה, היא נטולת כל הכנסה וחסרת יכולת להתקיים קיום מינימלי.

מצבה הנפשי והפיזי של האישה הדרדר והיא ניסתה להתאבד בחודש יוני השנה על ידי בליעת כדורים ואלכוהול. היא הובאה על ידי מד"א לבית חולים איכילוב במצב של אובדן הכרה. אחרי שהתעוררה בבית החולים, לאחר מתן טיפול, אמרה כי "היא רוצה למות בשל קשיי הביורוקרטיה בישראל" וש-"בביטוח לאומי זורקים אותה ממקום למקום",  "והיא לא רוצה להיות בישראל."

לדברי עו"ד ענת קאופמן המייצגת אותה, היא ניהלה שיחה חריפה ביותר עם ביטוח לאומי לאחר ניסיון ההתאבדות ורק אז הואילו לעשות סדר בין התיקים. אך למרות זאת, עדיין לא נתנו החלטה סופית לגבי שיעור הנכות והקצבה.

http://megafon-news.co.il/asys/archives/78242

תוכנית חדשה של כחלון: סוף לביורוקרטיה בביטוח הלאומי

מתוך כתבה שפורסמה באתר גלובס

שר הרווחה מקדם רפורמה חדשה שתביא להגברת מיצוי זכויות של מקבלי קצבאות, בהנחות והטבות הניתנות להם ע"י הרשויות השונות.

שר הרווחה משה כחלון מבקש לשחרר את הציבור מכבלי הבירוקרטיה: הצעה שתעלה לממשלה בתקופה הקרובה תעגן בחוק מתן הטבות והנחות לזכאי קצבאות הביטוח הלאומי ע"י רשויות וגופים שונים באופן אוטומטי מבלי להטריח את האזרח בהבאת האישור.

כיום, רשויות שלטון וגופים שונים כמו רשויות מקומיות, רשות השידור, משרד התחבורה ועוד, מעניקים את ההנחות מצידם למקבלי קצבאות, בתנאי שהזכאי ימציא אישור פרטני מהביטוח הלאומי. תנאי זה של המצאת אישור ביד לרשויות גורם לטרחה של מאות אלפי אזרחים ע"י ביקורים בסניפים כדי לקבל אישורים. עשרות אלפי אזרחים גם מטריחים עצמם מספר פעמים כדי בשנה לחדש אישורים ולקבל אישורים עדכניים לרשויות אחרות ושונות.

על פי רישומי הביטוח הלאומי כ-4 מליון אישורים שונים מונפקים ע"י ערוצי השירות השונים שלו. מפניות של אזרחים רבים שהגיעו למשרד הרווחה עולה כי לא אחת נדרשים זכאים להנחה להטריח את עצמם פעמים רבות לסניפי המוסד לשם קבלת אישורים כאלה ואחרים, לצורך קבלת ההטבה.

הרפורמה מציעה שהמידע הקיים בביטוח הלאומי יועבר במישרין ואוטומטית ממנו אל הרשות האחראית על מתן ההנחות והטבות, וכן מוצע שאותה רשות תיתן את ההטבה או הנחה על סמך אותו מידע. כמו כן מוצע שאם יהיו חסרים אישורים לגבי הזכאי הרי שהרשות האחראית למתן ההטבה היא שתפנה לביטוח הלאומי ותקבל ישירות את האישור ולא תחייב את הפרט להמציא לה אישורים אלה.

כחלון ציין כי "כיום הציבור קורס תחת נטל הבירוקרטיה וחסר התיאום בין הגופים והמשרדים השונים ההצעה היא למעשה, רפורמה משמעותית שתביא לשיפור שירות ולמיצוי זכויות וכן תמנע טרטור של אזרחים בין משרדים, ותקל על האזרח מקבל הקצבה, למצות את זכויותיו במשרדים אחרים. לרפורמה המוצעת חשיבות יתר כי היא מכוונת לשיפור תנאיהם של האוכלוסיות החלשות הנזקקות לקצבאות הביטוח הלאומי".

מנכ"ל הביטוח הלאומי שלמה מור יוסף אמר כי "הביטוח הלאומי פועל כל העת למיצוי זכויות המבוטחים בביטוח הלאומי, שיעורן הכספי של ההנחות וההטבות הניתנות למקבלי הבטחת הכנסה או למקבלי ק. נכות כללית לדוגמא, מהווה אחוז משמעותי יחסית לסכום הקצבה אותה הם מקבלים. הקלת הנטל הבירוקראטי ע"י הידברות ישירה ואוטומטית בין משרדים, כך שינתנו ההנחות וההטבות באופן ישיר וללא טרחת האזרח, הינה צעד דרמטי שיקל על האוכלוסיות החלשות ושיגביר את מיצוי זכויותיהן".

האוצר עוצר את התוכנית לחיזוק העתיד הפיננסי של ביטוח לאומי

מאת מיקי פלד – כלכליסט

הרפורמה להבטחת פעילות הביטוח הלאומי עד 2050 היתה אמורה להתקדם לחקיקה, אך לכלכליסט נודע כי האוצר מתנגד ליישומה בשל חשש מהגדלת הגירעון ב־6 מיליארד שקל.

האוצר מתנגד לתחילת יישומה של הרפורמה להבטחת תשלומי הביטוח הלאומי בעשורים הקרובים.

ל"כלכליסט" נודע כי באגף התקציבים התעוררה באחרונה התנגדות ליישום ההמלצות שעיקרן צמצום הקשר בין תקציב המדינה לתקציב המוסד. הסיבה היא שיישום ההמלצות בשנת התקציב הבאה – כולל השבת קרן העודפים של ביטוח לאומי בהיקף 180 מיליארד שקל – עשוי להגדיל את הגירעון בסכום של עד 6 מיליארד שקל בשנה.

 ועדה מיוחדת שדנה בהבטחת האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי עד 2050, הגישה לאחרונה את מסקנותיה לשר האוצר, יובל שטייניץ, ולשר הרווחה, משה כחלון.

 השרים אמורים להקים צוותים לבחינת יישום ההמלצות, ולאחר מכן יגבשו הצעת מחליטים שתובא לממשלה ולתיקוני חקיקה בכנסת.

 האתגר של ביטוח לאומי כיום הוא להבטיח את היכולת לחלק קצבאות בעשורים הקרובים, בשל התארכות תוחלת החיים שמקטינה את היחס בין מספר משלמי הביטוח הלאומי לנתמכים. ב־2010, על כל 1,000 אנשים בגילי עבודה חיו 606 נתמכים. על פי הצפי ב־2050, היחס יהפוך ל־752 נתמכים לכל 1,000 עובדים.

 כדי להתמודד עם ההשלכות, המליצה הוועדה להגדיל את הפרשות המעסיקים על עובדיהם, כפי שאכן החליטה לאחרונה הממשלה, ולהפריד ככל שניתן בין תקציב המוסד לתקציב המדינה. המשמעות היא שהמדינה לא תמשיך להשתמש בקרן העודפים של המוסד שבה כ־180 מיליארד שקל המושקעים באג"ח מדינה, ושעליהם מעביר האוצר למוסד כ־7 מיליארד שקל בשנה כריבית. הדו"ח קובע כי האוצר יחזיר את הקרן ב־40 השנה הקרובות, כ־4 מיליארד שקל בשנה, בנוסף לתשלומי הריבית.

 האוצר גם לא יוכל לראות בעודפי הכנסות בקרן כחלק מתקציב המדינה, אובדן אפשרי של 2 מיליארד שקל נוספים. עם זאת, סביר להניח כי בשל תהליך החקיקה הארוך, היישום לא יחל במלואו בשנה הבאה.

 חלק נוסף בדו"ח שאליו מתנגד האוצר קובע מנגנון אוטומטי של טיפול בגירעון בתקציב המוסד. אם יימשך הגירעון כשנתיים, יופעל המנגנון שיכלול קיצוץ קצבאות כדי לממן מחצית ממנו, והמחצית השנייה תמומן על ידי העלאת דמי הביטוח מצד העובדים והמעסיקים.

 המלצה שדווקא זוכה לגיבוי מהאוצר, קובעת כי אם הכנסת או הממשלה יחליטו על הגדלת הקצבאות או הוצאה אחרת של ביטוח לאומי, הם יצטרכו להבטיח מקור תקציבי ליישום ההחלטה. מהאוצר לא נמסרה תגובה.

ביטוח לאומי – לשפר, לא לחסל

לאור התקפות החוזרות ונשנות על הביטוח הלאומי, כדאי לזכור כי הוא עדיין עדיף על כל חברת ביטוח פרטית שהיא. יש הרבה מה לשפר בבט"ל – ויש לעשות זאת באמצעים פוליטיים

מאת ק. טוכולסקי

מאז הצית עצמו למוות משה סילמן המנוח (אנחנו ניקום דמו) המוסד לביטוח לאומי נמצא בעין הסערה, ביקורת ציבורית, סיפורים שפתאום זוכים להתייחסות של התקשורת ואפילו יותר תשומת לב ברשת, גם בלי להיכנס לכל סיפור וסיפור די ברור שהמוסד לביטוח לאומי סובל מכמה בעיות תפקודיות קשות, ובעיקר ברור שגם מי שזכאי לקבל מהביטוח הלאומי הכרה או קצבה בכסף או בעין עובר מסלול ייסורים עד שבקשתו המוצדקת מוכרת וכי התמורה להכרה אינה מספקת במקרים רבים בכדי לתת מענה על הצרכים בעטיים נקבעה זכאותו של מבקש הכרה/קצבה/שירותים מהביטוח הלאומי. עם זאת ובמיוחד לאור ההתקפה על המוסד לביטוח לאומי ב"עיתון לשעבר של המדינה" (ידיעות אחרונות) כדאי לנו לזכור שהביטוח הלאומי הוא שלנו ואם רק נפעל נכון (נצביע לשמאל) אפשר לגרום לביטוח הלאומי לתפקד יופי כי בסך הכול אם כל סיפורי הזוועה שכרגיל ממוקדים בביטוח הלאומי, נסו פעם לגבות משהו מקביל מביטוח פרטי בלי להיתקל בכל מה שכלפי המדינה אומרים שהוא משפיל.

אבל בואו נשאר רגע עם למה בכלל צריך ביטוח לאומי ומה אפשר לעשות איתו. ביטוח לאומי הוא הבסיס למדינת רווחה, הוא הגוף שנותן לנו שיפוי ופיצוי כמענה למצבים מסוימים שהמגזר הפרטי לא רוצה או לא יכול לענות עליהם וגם אם הוא מוכן הוא דורש בעבור זאת הרבה מאוד ללא כל הצדקה. הביטוח הלאומי יכול לתת בעלות נמוכה ביותר מענה לכל תחלואי השוק החופשי שמוכן לנצל את העובדים בפרט ואת ה-99% בכלל אבל מגלה נכונות מאוד מעטה אם בכלל לדאוג להם. מה לעשות והעם היושב בציון/אזרחי ישראל וכל שם אחר שניתן לבעלי זכות הבחירה לכנסת ישראל נוטים לבחור באופן קבוע (או לא ללכת לבחור) ממשלות שבאופן מסורתי מקצצות בביטוח הלאומי, לא מעדכנות או מקצצות בקצבאות ובאופן כללי עושות הכול בשביל להפוך את הביטוח הלאומי לכלי לא יעיל, משיפוי/פיצוי/כיסוי לא מספק לזכאים שונים ובעלי מצבים שונים דרך יבוש המוסד מבחינה תקציבית ומבנית ועד להפרטת מוקד השירות לאזרח והעברתו לעבדים חסרי ידע מתאים. בקיצור כמו כל גוף ציבורי אחר גם ביטוח לאומי נהנה מהטיפול של ממשלות הימין-מרכז-מרכז-ימין בישראל.

מי שמתקיף את הביטוח הלאומי צריך לזכור שהמטרה אינה המטרה של בעלי ההון, חיסול הביטוח הלאומי והפקרת האזרח לשוק הביטוח הפרטי, אלא תפיסת השלטון ושינוי מדיניות הביטוח הלאומי ביחסו למבוטחים שנובע לא מרשעות גרידא אלא מחוסר יכולת לתת מענים לכלל הזכאים האפשריים וחוסר יכולת לתת מענה בזמן אמת בשל העדר כוח אדם מתאים וסרבול ביורוקרטי שנכפה על המוסד באמצעות ממשלות הימין-מרכז-ימין מרכז שמבקשות להקשות על הזכאות לקבלת קצבאות. אנחנו צריכים ביטוח לאומי ורוצים ביטוח לאומי, למען האמת צריך שהמדינה באמצעות ביטוח לאומי תעניק באמת ביטוח ותתחרה בביטוחים פרטיים במחיר הוגן וראוי מה שיאפשר לאזרחים לא רק לקבל קצבאות אלא לקבל הצעות לביטוח ממוסד שאינו פועל למטרות עושק.

כי על הביטוחים הפרטיים ודרכי הייסורים שהם מוליכים את המבוטחים בהם בדרך לאו דווקא לקבלת הכסף אלא במקרים רבים דווקא לסירוב לשלם, בתחומי הבריאות והסיעוד ולא רק בהם לא תקראו בידיעות אחרונות או בכל כלי תקשורת מרכזי ישראלי אחר. התקשורת הישראלית מתעסקת בחשיפת נוכלים והתקפות על מוסדות המדינה, השוק הפרטי המורכב בין השאר מבעלי העיתונים וממפרסמים בהם זוכה לחסינות שהמדינה למרות שגם היא מפרסמת לא תזכה לה. זה נובע מכך שהאינטרס שאותו התקשורת משרתת הוא ההפרטה בשם היעילות. כן צריך לשנות את הביטוח הלאומי, בדיוק כפי שצריך לשנות את המדינה ואת השלטון בה ובמיקוד מרכזי בעבודת השינוי אבל אנחנו רוצים ביטוח לאומי, אנחנו צריכים ביטוח לאומי. אנחנו צריכים לשלם מחיר הוגן בעבור קצבאות ואנחנו צריכים הגנה מפני מכות הגורל ותמיכה בגידול ילדים והתמודדות עם הזדקנות. זה לא יקרה באמצעות השוק הפרטי זה לא יקרה אם יפקירו אותנו לדאוג לעצמנו לבד, בשביל זה יש ביטוח לאומי. קצבאות יותר גדולות, הכנסת קובעת בשביל זה צריך רוב בכנסת. שינוי סדרי עדיפויות וייעול עבודת הביטוח הלאומי באמצעות הסברה טובה יותר וקיצור הליכים, את זה הממשלה קובעת. לא פקידים שכורעים תחת הנטל בסניפים עמוסים לעייפה ולא מוקדנים עבדי קבלן שלא מסוגלים להסביר ולתת מענה במרכזיה מופרטת. את הביטוח הלאומי ניתן לשנות רק באמצעות החלפת השלטון  וזאת צריכה כרגיל, להיות המטרה.

בכיר בביטוח לאומי: הכסף הולך לאלפיון העליון

מתוך כתבה של עומרי אפרים ב-Ynet

מה באמת חושבים בביטוח הלאומי על המדיניות החברתית-כלכלית של ממשלת נתניהו? סמנכ"ל מחקר ותכנון בארגון, ד"ר דניאל גוטליב, סיפק הצצה נדירה למה שכנראה נאמר עד עכשיו רק בחדרי חדרים. במפגש עם סטודנטים למשפטים במכללת שערי משפט בהוד השרון הוא הודה: "הרסנו לעובד הישראלי את הביטחון הסוציאלי". כך נודע ל-ynet.

"שמונה אחוזים מהעניים בישראל הם ממשפחות שיש להן שני מפרנסים", אמר ד"ר גוטליב בפורום הסגור, והתייחס גם לסוגיית הקצבאות, שלטענתו "לא מספיקות בעליל". לדבריו, "הבטחת הכנסה מספיקה בערך לשליש מהמינימום למחייה בכבוד על פי מודלים מקובלים של הבנק העולמי. הכיסוי של הקצבה הוא מתחת לכל ביקורת ובהשוואה בינלאומית אנו בקצה התחתון".

הוא ציין כי כלכלנים רבים טוענים שאם אדם יקבל קצבה בקלות, לא יהיה לו תמריץ לצאת לעבוד. "התשובה לטענות אלה היא שקצבאות מאוד עוזרות ויש הרבה מקרים שזה הדבר היחיד שיכול לעזור", אמר, "מי שמבין במדיניות חברתית צריך להבין שצריך לשלם את מה שאדם זקוק לו כדי להתקיים בכבוד, יחד עם עידוד להכניסו לשוק העבודה. אצלנו משקיעים רק שישית ממה שמשקיעים ב-OECD לתוכנית כמו ויסקונסין שהייתה אצלנו וגם היא נסגרה".

ד"ר גוטליב האשים כי המדיניות הממשלתית לא רק שאינה מצמצמת את האי-שוויון אלא מעצימה אותו. הוא רמז למדיניות מיסוי שגויה של הממשלה שהיטיבה עם החברות: "השוק החופשי הקטין את האי-שוויון בין 2002 ל-2009, אבל החלטה ממשלתית הביאה להעלאת האי-שוויון לאורך השנים בגלל מדיניות בכיוון הלא נכון. במדינת ישראל, על פי מדד ג'יני לאי-שוויון, אנחנו בקצה העליון של ה-OECD ומתחרים עם ארה"ב, מכסיקו וטורקיה – וזאת לא מחמאה גדולה כל כך".

הוא הוסיף ורמז לראש הממשלה ולשר האוצר כשאמר: "קובע מדיניות צריך לשאול את עצמו, לאן הוא הולך? איך הוא עושה זאת? יש בתקציב גירעון של חמישה מיליארד שקלים שהולך לחברות חזקות כמו טבע על פי חוק עידוד השקעות הון. סך הכל מדובר בכ-14 מיליארד שקלים שמחולקים בצורה סופר לא-שוויונית וצריך ללכת לאלפיון העליון כדי לראות למי זה הולך".

עם זאת, סמנכ"ל הביטוח הלאומי, מסרב להצטרף לביקורת על הממשלה לנוכח העלאת מחיר הלחם: "זה פופוליסטי כרגע לדבר על הלחם – לא מציינים שיש הצמדה של הקצבאות לעליית המחירים".

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה כי "הדברים שנאמרו משקפים את עמדתו המקצועית והאישית של ד"ר גוטליב".

ביקורת מרומזת פחות השמיעה יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', שאמרה כי ראש הממשלה נתניהו עושה מאמצים עזים להעצים את העיסוק הציבורי בענייני ביטחון ולסלק את הדיון הכלכלי והחברתי העמוק והער שהציבור מתעקש לקיים. בדברים שנשאה לפני מנהלים בכירים במגזר הציבורי, בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, טענה יו"ר מפלגת העבודה כי ראש הממשלה אינו מבין את השינויים שהתרחשו בחברה הישראלית. "נגמרו הימים שבהם ערב בחירות נקראו הבוחרים להתכנס סביב סיסמאות ישנות ומשומשות שחילקו אותם לגושים מסורתיים של ימין ושמאל מדיני", אמרה.

הביטוח הלאומי מתכנן להקשיח את התנאים למתן קצבאות לחולים כרוניים

כתבה של דן אבן, מתוך "הארץ"

המוסד לביטוח לאומי פועל בימים אלו להקשחת התנאים המזכים חולים כרוניים בקצבאות רווחה. מידע שהגיע ל"הארץ" מצביע על החמרה מתוכננת בקריטריונים לקביעת אחוזי נכות לחולי סוכרת, פרקינסון ומחלות לב, ובעתיד צפויים שינויים גם של מחלות כרוניות אחרות. השינויים לא יחולו רטרואקטיבית, אלא רק לגבי חולים שיגישו בעתיד תביעות לקבלת אחוזי נכות.

השינויים נעשים במסגרת עדכון מחדש לספר הנכויות של הביטוח הלאומי, שנכתב בשנת 1956, אך טרם נכנסו לתוקף. במוסד לביטוח לאומי מבהירים כי המהלך נעשה בתיאום עם רופאים מומחים והאיגודים המקצועיים הרלוונטיים, אולם רופאים ששוחחו עם "הארץ" הביעו חשש מפני פגיעה בזכאותם לקצבאות של חולים כרוניים, מבלי שהדבר נבחן לעומק.

כך למשל, מידע שהועבר באחרונה לאגודה הישראלית לסוכרת מצביע על שינויים מרחיקי לכת בקריטריונים המאפשרים לחולי סוכרת לקבל אחוזי נכות. עד כה, נקבע כי חולי סוכרת עם סיבוכים יקבלו 65% נכות באופן אוטומטי. מעתה, ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם למספר הסיבוכים וחומרתם. לפי הקריטריונים החדשים, חולי סוכרת עם שני סיבוכים בדרגת חומרה גבוהה מ-20% כל אחד יזכו ב-65% נכות, וכך גם חולים עם סיבוך אחד בדרגת חומרה של 30%, אולם סיבוכים קלים לא יאפשרו מתן אחוזי נכות, לרבות פגיעה בעצבים תחושתיים (נוירופתיה סוכרתית) והפרעה קלה בעיניים (רטינופטיה) ללא בצקת.

צילום: לימוד אדרי

א' (השם המלא שמור במערכת), בת 56 ואמא לחמישה ילדים, סובלת מסוכרת לא מאוזנת עם בעיות אורתופדיות בצוואר, בברכיים ורגליים, וכן מיתר לחץ דם ותסמונת דום לב בשינה. לפי תקנות המוסד לביטוח הלאומי, היא זכאית כיום לקצבת נכות בסכום של 4,000 שקלים. זכאותה נבדקה בתהליך ממושך, במהלכו הצליחה א' להוכיח בפני ועדה רפואית כי יש לה מעל ל-40 אחוזי נכות. אילו היתה מגישה תביעה לאחר כניסת השינויים, אחוזי הנכות שלה יהיו 20-10 בלבד, והיא לא היתה זכאית לקצבה חודשית.

מידע נוסף מצביע על שינוי מתוכנן בקריטריונים לקביעת אחוזי נכות לחולי פרקינסון. במפגש שנערך עם ארגוני חולים בסוף יולי הופיע נציג הביטוח הלאומי, ודיווח על השינוי המוצע: אם עד כה חולי פרקינסון היו זכאים לאחוזי נכות בגין רעד בכל צד בגוף, כשצד ימין זיכה ב-30% נכות לפחות וצד שמאל ב-20% נכות לפחות, ושכלול הנתונים אפשר 42% נכות הגבוהים מהסף המחייב לקבלת קצבה (40%), מעתה יקבלו חולי פרקינסון הסובלים בשני הצדדים מרעד קל ונוקשות שרירים בדרגה קלה 20% נכות כוללים בלבד. אחוזים אלו אינם מאפשרים לעבור את הסף הנדרש לבחינת הזכאות לקצבה. לתקנות נוסף אמנם קריטריון חדש, המזכה ב-10 אחוזי נכות חולי פרקינסון הסובלים מהמחלה בצורתה הקלה ביותר, אך הדבר עדיין נמוך מהסף המאפשר זכאות לקצבת נכות.

כמו כן שונו באחרונה הקריטריונים הנוגעים לחולי לב, בשיתוף איגוד הקרדיולוגים. במסמך המציג את השינוי, שהופץ לרופאים, הוחלט לעדכן את המבדקים החדשים לחולי לב לצורך זכאות לאחוזי נכות, ולהוסיף בדיקות אקו לב ובדיקת מאמץ כקריטריונים לזכאות. בנוסף, הוחלט שלא לכלול בקריטריונים לזכאות לאחוזי נכות חולים עם תעוקת חזה, שעד כה היו מקבלים הכרה באחוזי נכות בהתאם לתדירות התעוקה ועוצמתה.

טרם ברור מתי ייכנסו השינויים לתוקף. חרף פעילות במערכת הבריאות להעברתם בוועדת הבריאות של הכנסת, החוק מתיר להעביר את השינויים באישור מועצת הביטוח הלאומי ושר הרווחה בלבד. לדברי רופא בכיר בבית חולים גדול במרכז הארץ, "אנו חוששים שיש פה ניסיון למחטף שתהיה לו השפעה רוחבית על חולים כרוניים בישראל".

לדברי מנהלת המרכז למימוש זכויות רפואיות, לבנת פורן, "ההתנהלות סביב ספר הנכויות מסתמכת על המצב שבו אף אחד לא מבין כיצד השינויים בהגדרות הרפואיות משפיעים על הזכאות לקצבה, אפילו לא רופאים היושבים בוועדות הקובעות את השינויים. מדובר בשינויים המבוססים על תיאוריות בלבד, מבלי שנבדקת השפעתם בשטח, כשבפועל הם עלולים להביא אנשים לפת לחם. חייבים לבצע בדיקה באשר למשמעותם, לפני שיאושרו", מתריעה פורן.

הזכאות של חולה לקצבאות סיוע נקבעת לפי אחוזי הנכות שנקבעים לו בוועדות רפואיות. לפי תקנות הביטוח הלאומי, רק חולים הצוברים 40% נכות ומעלה זכאים להגיש בקשה לקצבת נכות כללית, שנקבעת בהמשך בהתאם לארבע דרגות, בכפוף לקביעת אי-כושר עבודה. בישראל ישנם כיום כרבע מיליון איש הזכאים לקצבאות נכות, בסכום כולל של 13 מיליארד שקלים בשנה. בנוסף, אחוזי הנכות משפיעים על גובה קצבת נפגעי עבודה למי שנפצע עקב עבודתו.

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה כי "השינויים המוצעים בספר המבחנים הינם חלק מפרויקט מקיף שמטרתו לעדכן את הספר שנכתב בשנת 1956 ולהתאימו לשינויים שחלו מאז בעולם הרפואה. הסעיפים החדשים המוצעים נכתבו על ידי רופאים מומחים חברי ועדות מיוחדות, ואושרו על ידי האיגוד האנדוקרינולוגי (סוכרת) הנוירולוגי (פרקינסון) והקרדיולוגי (לב).

"באשר לפרקינסון, התיקון המוצע מרחיב את הזכאות לאחוזי נכות רפואית, תוך הוספת דרגה חדשה בהצעה לחולים ‘בצורה קלה מאוד' להם יינתנו 10%. כן נשמרה הדרגה הניתנת לחולים ‘בצורה קלה' שימשיכו לקבל  20% נכות רפואית כפי שהם מקבלים כיום. באשר לסוכרת, המידע לא מדויק, מפני שבתיקון המוצע שני סיבוכים בדרגת חומרה שווה או גדולה מ-20% יזכו את המבוטח ב-65% נכות רפואית. באשר למחלות לב, רופאים נוהגים להשתמש בבדיקות אובייקטיביות כמו בדיקת מאמץ ובדיקת אקו, המאפשרות מתן החלטות מקצועיות, איכותיות ואחידות, ומדובר בבדיקות שממילא המבוטח נדרש לבצע לצורך הטיפול הרפואי השוטף".