אילו שירותים הם נותנים למי שקבור ארבע אמות באדמה?

מאת: נגה איתן

אני משתפת אתכם במכתב מהביטוח הלאומי שלקחתי זה עתה מתיבת הדואר: אישור זכאות לקצבה ע"ש גרשון בורנשטיין ז"ל

"הריני להודיעך כי אושרה זכאותך לקצבת שירותים מיוחדים בשיעור 175 אחוז, החל מיום 1/4/12 עד יום הפטירה".

גרי בורנשטיין, אבי בני נפטר לפני חצי שנה. הוא לא זכה "להנות" מזכאותו המירבית, כי טחנות הבטוח הלאומי טוחנות לאט יותר ממחלת הסרטן.
לא נותר לי אלא לברר אאצל הפקידה אילנה טהר, החתומה על המכתב, אילו שירותים הם נותנים למי שקבור ארבע אמות באדמה, והאם השירותים הכאלה ניתנים לצמיתות.

איפה האנושיות?

התקבל בדף הפייסבוק שלנו מאת אור שלמה

במסגרת עבודתי אני נתקל לא אחת בחוקרי המוסד לביטוח לאומי שבאים לבדוק את השטח.

ביום שישי האחרון נתקלתי בחוקר צעיר מהמוסד לביטוח לאומי שבא לחקור את דוד, נכה קטוע רגל עולה חדש מדרום אמריקה שמטעמים כלכליים (עד שמאשרים את קצבת נכות לוקח 4-6 חודשים לפעמים) בחר לגור עם שותפה בדרום תל-אביב. החוקר הגיע ומיד התחיל לבדוק. הציג קודם תעודה מזהה, עשה סיבוב בבית והתחיל לשאול שאלות: מי ישן כאן ומי כאן? למה הפרוטזה בחדר הזה ולא בחדר הזה? היכן השותפה? גם אליי פנה וטען שגם אני צריך סיוע מהביטוח לאומי. מי מקלח אותך? שאל, מי קונה לך אוכל? כיצד אתה מבשל? מי קונה לך מזון?

דוד היה המום. בקושי מבין עברית ובחמש דקות עשרים שאלות. ניסיתי לעזור ולענות במקומו, כי אני מייצג אותו. החוקר פנה אליי ואמר שעדיף שדוד יענה. ואני שואל: עולה חדש מדרום אמריקה בלי שפה, בלי רגל, יושב על כסא גלגלים. מה רוצים ממנו? מי בא לרמות? מי בא לקחת אוכל חינם מהמדינה? איפה האנושיות? לאחר שהחוקר הלך דוד אמר: חשבתי שליהודים יש לב רחמן.

" ניסיתי להתאבד ולא הלך לי"

מאת: חנה רז

"ניסיתי להתאבד ולא הלך לי",
כך סיפר לי היום דני (58) (שם בדוי). דני היה בחור יפה ומצליח, היתה לו דירה שכורה יפה בתל אביב, הוא לימד את אחת מאומנויות הלחימה בבית ספר נחשב לרפואה משלימה, היה לו הכל , הבית שלו היה פתוח והוא חלק עם כולם.

חנה רז

בפינה ארבה לו מחלה טורדנית שגם אם לא מתים ממנה, היא גורמת לנכות ולהגבלה בתנועה.

דני נסע למזרח לחפש מזור למחלתו, חזר והוציא לאור ספר שבשל היעדר יחסי ציבור לא זכה לתפוצה, הכיר בחורה איתה חי ואף נולדה לו ילדה.
בשל מחלתו שהלכה והתקדמה נהיה "חסר תועלת", לא יכל לדאוג לפרנסה ומהר מאוד מצא עצמו ללא בית, ללא אישה וללא ילדה.

לאחר מאבקים זכה לקצבת נכות של 2000 שקל לחודש מהביטוח הלאומי, סכום שכמובן לא מאפשר קיום.
כיום הוא חי במרכז הארץ, בהוסטל של נרקומנים, יש לו מיטה סמוכה לדלת השירותים. על המיטה הזאת משרד הרווחה מבקש ממנו תשלום שהוא אינו יכול לשלם ולכן מאיימים לעקל לו את קצבת הנכות.

ביאושו פנה אלי- אני ממש חסרת אונים מול הפניה שלו ולא יודעת איך אני יכולה לעזור לו בצורה משמעותית וארוכת טווח.
העליתי את זה מתוך תקווה שאולי יש למישהו רעיון איך לעזור לו.

אישה ניסתה להתאבד בשל הביורוקרטיה בביטוח הלאומי

מתוך כתבתה של אורלי ממן במגפון – עיתון ישראלי עצמאי.

לטענת האישה, שנפגעה מתאונת עבודה: "זורקים אותי ממקום למקום, אני רוצה למות"

אישה בת 44, שעבדה כמחסנאית ברשת אופנה, ניסתה להתאבד לאחר שנואשה מהסחבת בטיפול הביטוח הלאומי במצבה כנפגעת תאונת עבודה. האישה נפגעה פעמיים בתאונות עבודה, בשנת 2009 ובשנת 2011. בפעם בראשונה נפלה מסולם וחזרה לעבודה אחרי שלושה חודשים. בפעם השניה, באוגוסט לפני שנה, הרימה ארגז כבד, נפגעה בגבה ומאז היא בבית ללא כל הכנסה לנוכח טיפול רשלני וכושל, לטענתה, של הביטוח הלאומי בתביעתה להכרה בנכות מעבודתה.

למרות פניות חוזרות ונשנות מצד פרקליטתה של האישה, עו"ד ענת קאופמן, בשל חוסר סדר וטעויות בין שני התיקים הרשומים על שמה, לצד הליכים ביורוקרטיים מייגעים, לא ניתנה עדיין החלטה בביטוח לאומי בעניין הנכות שלה וזכאותה לקצבה. היא קיבלה רק דמי פגיעה במשך שלושה חודשים וכיוון שביטוח לאומי לא קבע עדיין, כאמור, את שיעור נכותה וזכאותה לקצבה, היא נטולת כל הכנסה וחסרת יכולת להתקיים קיום מינימלי.

מצבה הנפשי והפיזי של האישה הדרדר והיא ניסתה להתאבד בחודש יוני השנה על ידי בליעת כדורים ואלכוהול. היא הובאה על ידי מד"א לבית חולים איכילוב במצב של אובדן הכרה. אחרי שהתעוררה בבית החולים, לאחר מתן טיפול, אמרה כי "היא רוצה למות בשל קשיי הביורוקרטיה בישראל" וש-"בביטוח לאומי זורקים אותה ממקום למקום",  "והיא לא רוצה להיות בישראל."

לדברי עו"ד ענת קאופמן המייצגת אותה, היא ניהלה שיחה חריפה ביותר עם ביטוח לאומי לאחר ניסיון ההתאבדות ורק אז הואילו לעשות סדר בין התיקים. אך למרות זאת, עדיין לא נתנו החלטה סופית לגבי שיעור הנכות והקצבה.

http://megafon-news.co.il/asys/archives/78242

תוכנית חדשה של כחלון: סוף לביורוקרטיה בביטוח הלאומי

מתוך כתבה שפורסמה באתר גלובס

שר הרווחה מקדם רפורמה חדשה שתביא להגברת מיצוי זכויות של מקבלי קצבאות, בהנחות והטבות הניתנות להם ע"י הרשויות השונות.

שר הרווחה משה כחלון מבקש לשחרר את הציבור מכבלי הבירוקרטיה: הצעה שתעלה לממשלה בתקופה הקרובה תעגן בחוק מתן הטבות והנחות לזכאי קצבאות הביטוח הלאומי ע"י רשויות וגופים שונים באופן אוטומטי מבלי להטריח את האזרח בהבאת האישור.

כיום, רשויות שלטון וגופים שונים כמו רשויות מקומיות, רשות השידור, משרד התחבורה ועוד, מעניקים את ההנחות מצידם למקבלי קצבאות, בתנאי שהזכאי ימציא אישור פרטני מהביטוח הלאומי. תנאי זה של המצאת אישור ביד לרשויות גורם לטרחה של מאות אלפי אזרחים ע"י ביקורים בסניפים כדי לקבל אישורים. עשרות אלפי אזרחים גם מטריחים עצמם מספר פעמים כדי בשנה לחדש אישורים ולקבל אישורים עדכניים לרשויות אחרות ושונות.

על פי רישומי הביטוח הלאומי כ-4 מליון אישורים שונים מונפקים ע"י ערוצי השירות השונים שלו. מפניות של אזרחים רבים שהגיעו למשרד הרווחה עולה כי לא אחת נדרשים זכאים להנחה להטריח את עצמם פעמים רבות לסניפי המוסד לשם קבלת אישורים כאלה ואחרים, לצורך קבלת ההטבה.

הרפורמה מציעה שהמידע הקיים בביטוח הלאומי יועבר במישרין ואוטומטית ממנו אל הרשות האחראית על מתן ההנחות והטבות, וכן מוצע שאותה רשות תיתן את ההטבה או הנחה על סמך אותו מידע. כמו כן מוצע שאם יהיו חסרים אישורים לגבי הזכאי הרי שהרשות האחראית למתן ההטבה היא שתפנה לביטוח הלאומי ותקבל ישירות את האישור ולא תחייב את הפרט להמציא לה אישורים אלה.

כחלון ציין כי "כיום הציבור קורס תחת נטל הבירוקרטיה וחסר התיאום בין הגופים והמשרדים השונים ההצעה היא למעשה, רפורמה משמעותית שתביא לשיפור שירות ולמיצוי זכויות וכן תמנע טרטור של אזרחים בין משרדים, ותקל על האזרח מקבל הקצבה, למצות את זכויותיו במשרדים אחרים. לרפורמה המוצעת חשיבות יתר כי היא מכוונת לשיפור תנאיהם של האוכלוסיות החלשות הנזקקות לקצבאות הביטוח הלאומי".

מנכ"ל הביטוח הלאומי שלמה מור יוסף אמר כי "הביטוח הלאומי פועל כל העת למיצוי זכויות המבוטחים בביטוח הלאומי, שיעורן הכספי של ההנחות וההטבות הניתנות למקבלי הבטחת הכנסה או למקבלי ק. נכות כללית לדוגמא, מהווה אחוז משמעותי יחסית לסכום הקצבה אותה הם מקבלים. הקלת הנטל הבירוקראטי ע"י הידברות ישירה ואוטומטית בין משרדים, כך שינתנו ההנחות וההטבות באופן ישיר וללא טרחת האזרח, הינה צעד דרמטי שיקל על האוכלוסיות החלשות ושיגביר את מיצוי זכויותיהן".

הביטוח הלאומי מצליח לשבור גם את האמיצים שבלוחמי השייטת

סיפורו של ירון קיסר, מתוך קבוצת הפייסבוק "דרישת חוק בכנסת להעלאת כל קצבאות ביטוח לאומי לקיום בכבוד"

חמש ועדות של הביטוח הלאומי קבעו לי אחוזי נכות ושר"ם, כמובן הרבה יותר נמוך מהמגיע לי, מבלי שנבדקתי אפילו בדיקה אחת, לא גופנית ולא תיפקודית, בלי לטרוח לקרוא בכלל מה שהרופא שלי או אני כתבנו או אמרתי. כאשר אנחנו שומעים את המונח "ועדה" אנחנו מבינים שמדובר בלפחות שלושה רופאים, שיבדקו גופנית ותפקודית ויתייחסו למה שכותבים הרופא והחולה. אז זהו, שלא. אצלם ועדה זאת אחות ראשית אטומה שלא שמעה מימיה על השייטת או על הקישון. היא ישבה מולי מרחוק, הסתכלה עלי ואני הסתכלתי עליה.

בסוף פסקה: "אתה יכול לצחצח שינים, אתה יכול לדבר". אגב, לא אמרתי מילה, אני לא יודע איך היא ידעה שאני יכול לדבר. "ואתה יכול לאכול לבד." פסקה והלכה וקיבלתי תשובה שלילית. החוק שלהם אומר שברגע שהיא פסקה, אסור לך לערער לפני שחולפים לפחות שישה חודשים. כאשר ערערתי, הגיעה אותה אחת על תקן של ועדה. שאני אערער עליה בפניה? כמובן שקיבלתי תשובה שלילית.

רוצים את הסיפור המלא? זה הולך ומשתפר. אז ככה: אחרי שנדחיתי סתם בשתי עאלק-ועדות כשממתינים חצי שנה בין ועדה לועדה, התייאשתי עד שמישהי יזמה שאגיע לח"כ חיים כץ מהליכוד, יו"ר ועדת הרווחה בכנסת. עו"ד קורל מטעמו, בחורה נמרצת שהייתה גם קצינה בצבא, צרחה על מנכ"ל ביטוח לאומי, על מנכ"ל משרד הבריאות ועל משרד הבטחון. בעקרון די ציפצפו עליה, רק הביטוח הלאומי קצת נבהלו. המנכ"ל מינה איזו מנהלת תקציבים – לא יודע מה היא בדיוק, הם לא ברורים – שתתעסק איתי.

תוך כמה ימים סידרה לי ועדה – לא חצי שנה, כמה ימים. באה אותה אחות מאז, אחות ראשית, אל הועדה ודחתה אותי. קורל צורחת ומקבלת תוך כמה ימים ועדה לערעור על הועדה הזאת – לא חצי שנה, כמה ימים. ומי הועדה שבפניה את מערערת? צדקת אחותי, היא עצמה. את קולטת? את מערערת עליה בפניה. כמובן שקיבלתי תשובה שלילית בדואר. עוד פעם קורל, עוד פעם צעקות, תוך שלושה ימים, ביום שישי, עוד עאלק ועדה. לא חצי שנה, כמה ימים.

הפעם גם אחות ראשית, לא שלושה רופאים, הפעם קצת יותר נורמלית, שמעה על השייטת, שמעה על הקישון, כמובן ששמרה ממני מרחק ולא בדקה אותי לא גופנית ולא תפקודית. הפעם התשובה בדואר הייתה שונה: העלו לי את אחוזי הנכות מ 75% ל 78% ונתנו לי שר"ם (מטפלת) 50%: זה מעמד בו אני מוכר לפחות כסיעודי, אבל זה עבודה בעיניים. מה את מבינה מ 50% שר"ם? שזה 50% מעלות התשלום למטפלת? הצחקת אותם. זה כסף בגובה 50% מגובה הקצבה למטרת מטפלת. אם הקצבה 2400 ש"ח- את מקבלת 1200 ש"ח לשכירת מטפלת. אבל כמה עולה מטפלת? בערך 6000 ש"ח לחודש. הלו, אני ערירי, חי רק על קצבת ביטוח לאומי של 2400 ש"ח. מאיפה אני אביא את ההפרש?

זה עוד לא הכל, ה-50% שר"מ מבטל אוטומטית את המנקה שהייתה לי, שעתים בשבוע מהרווחה של העיריה. בקיצור משחק על סכום אפס. התקשרתי לביטוח לאומי ואמרתי לפקידה "מה זה צריך להיות?" היא אומרת לי בלי להתבלבל: "למה גילית לעיריה?" אמרתי לה, "מה זאת אומרת, למה גיליתי לעיריה, קודם כל אני אדם ישר והגון, שנית, אם לא הייתי מגלה והם היו מגלים היו מחייבים אותי עם ריבית והצמדה. דבר נוסף, יש 50% שר"ם אבל אי אפשר לשכור חצי או רבע מטפלת". אז שורה אחרונה, אני לא יכול להתרחץ או לקצוץ ציפרנים או עוד פעולות בסיסיות אלא אם כן כל קורא יתנדב לשעה שעתיים.

טיוח לאומי אצל גבי גזית

אצל גבי גזית

ניתאי פרץ, בלוגר ופעיל חברתי, מספר על 'טיוח לאומי', בלוג שהקים בעקבות מותו של משה סילמן ששרף את עצמו, שמטרתו לספר סיפורים קשים של אנשים שנפגעו מהביטוח הלאומי