" ניסיתי להתאבד ולא הלך לי"

מאת: חנה רז

"ניסיתי להתאבד ולא הלך לי",
כך סיפר לי היום דני (58) (שם בדוי). דני היה בחור יפה ומצליח, היתה לו דירה שכורה יפה בתל אביב, הוא לימד את אחת מאומנויות הלחימה בבית ספר נחשב לרפואה משלימה, היה לו הכל , הבית שלו היה פתוח והוא חלק עם כולם.

חנה רז

בפינה ארבה לו מחלה טורדנית שגם אם לא מתים ממנה, היא גורמת לנכות ולהגבלה בתנועה.

דני נסע למזרח לחפש מזור למחלתו, חזר והוציא לאור ספר שבשל היעדר יחסי ציבור לא זכה לתפוצה, הכיר בחורה איתה חי ואף נולדה לו ילדה.
בשל מחלתו שהלכה והתקדמה נהיה "חסר תועלת", לא יכל לדאוג לפרנסה ומהר מאוד מצא עצמו ללא בית, ללא אישה וללא ילדה.

לאחר מאבקים זכה לקצבת נכות של 2000 שקל לחודש מהביטוח הלאומי, סכום שכמובן לא מאפשר קיום.
כיום הוא חי במרכז הארץ, בהוסטל של נרקומנים, יש לו מיטה סמוכה לדלת השירותים. על המיטה הזאת משרד הרווחה מבקש ממנו תשלום שהוא אינו יכול לשלם ולכן מאיימים לעקל לו את קצבת הנכות.

ביאושו פנה אלי- אני ממש חסרת אונים מול הפניה שלו ולא יודעת איך אני יכולה לעזור לו בצורה משמעותית וארוכת טווח.
העליתי את זה מתוך תקווה שאולי יש למישהו רעיון איך לעזור לו.

מחשבה אחת על “" ניסיתי להתאבד ולא הלך לי"

  1. אני חולה קרוהן,שעבר ניתוחים קשים,נותרתי עם מעי קצר מאד,בן 49 אחרי שרות צבאי מלא(לא שנה,ולא הסדר כמו היום..הה…. כרגע חיי מקצבה זעומה של 2400 שח,בגלל אופי מחלתי.יכול לאכול רק אבקה שנקראת מודולן,700 שח,+150 שח השתתפות בתרופות,בחודש,אין לי כושר עבודה,אנמיה חריפה,שלשולים אין סופיים,הגעתי לרחוב….ואני בחור איטיליגנט,לא פושע,אין לי יותר כח.לאף אחד לא אכפת!רק הבריאים והעלית,חיים בכבוד.אני כותב לא בגלל שאני רוצה עזרה לעצמי!יותר דואג לקשישים עניים,ןלילדים רעבים!למה לא מפגינים,כולם שותקים.אני רוצה לשבות רעב.אבל יאשפזו אותי,בואו נתאחד!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s