בזבזתי 16 שקלים שאין לי על קפה הפוך, כדי להרגיש נורמלית

נתקבל במייל מאת : יויו

עבדתי כל חיי.  אני חיה לבד בדירה שכורה, חדר וחצי בדרום תל אביב. לא דירה יקרה במיוחד. לשמחתי בקומת קרקע, כי היום אני מתקשה בהליכה.

לפני בערך חצי שנה עברתי תאונה.  אני מקבלת נכות זמנית מהביטוח הלאומי עד סוף השנה,עוברת שיקום , אופטימית. אני די בטוחה שתוך חצי שנה אוכל לחזור לעבודה מלאה.
אבל מה בינתיים ?אני מתקיימת מקצבת נכות זמנית. האמת, זכיתי ליחס טוב מהפקידה שטיפלה בי במוסד לביטוח הלאומי. ובעמדת הנכים (בסניף יפו), אין תור. קבלתי הסבר לא רע וגם לא טרטרו אותי יותר מדי.
הבעיה היא בגובה הקצבה העלובה: לא ניתן להתקיים ממנה.

שכר דירה? מזון? תרופות? וויתרתי על כל דבר שיכולתי לוותר: מנוי להארץ? בוטל, זה יקר מדי. חידוש מנוי לסינמטק? יקר מדי וממלא אין לי איך להגיע. ברכה? יש חוף ים בחינם. אבל אני זקוקה לטיפול שניים, ולא מסוגלת לממן זאת. חייבת גם להחליף משקפיים, אבל אין לי כסף לכך. לוקסוס.

היום שתיתי קפה בבית קפה לכבוד הביקור הראשון במכון לפיזיוטרפיה (עד עכשיו קבלתי פיזיו בבית) . סיבה לחגוג. האמת, אני לא יכולה להרשות לעצמי כוס קפה בבית קפה, אבל רציתי, לכמה דקות, להרגיש "רגילה", "נורמאלית". לכן בזבזתי 16 ש"ח, שאין לי על קפה הפוך. היה טעים, היה נחמד, והיה שווה כל שקל שאין לי.
היום אני כועסת קצת פחות. היה שווה. אבל את חשבון החשמל עוד לא שילמתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s