קצת לא נעים לי להחשף

קצת לא נעים לי להיחשף, אבל אני כבר יומיים מרגיש צורך עז לכתוב את זה. הקש האחרון היה סטטוס שקראתי עכשיו על מישהי שנפצעה וביטוח לאומי התעמר בה. חשתי צורך לספר גם את תלאותיי שלי אל מול המוסד הזה.
בסוף 2009, באופן פתאומי אובחנתי כחולה בסרטן מסוג "לימפומה ברקיט" במצב מתקדם, סוג סרטן נדיר יחסית, אגרסיבי מאוד. בגלל השלב המתקדם וסוג הגידול, הטיפול שנקבע היה גם הוא אגרסיבי במיוחד. כך שנאלצתי לעזוב מיד את עבודתי (הייתי אז סטודנט ומילצרתי). מיותר לציין שלא היו לי שום חסכונות שהם, הייתה לי דירה להחזיק, להמשיך לשלם שכר דירה, ומעל כל זה: להתמודד נפשית ופיזית עם מחלה לא קלה בלשון המעטה, ועם טיפול קשה עוד יותר.
פניתי לביטוח לאומי כדי לבקש סיוע (שאותו הם לא מציעים, כמובן – אתה זה שצריך לרדוף אחריהם). התגובה הראשונה שקיבלתי היא שאני בכלל חייב להם סכום דמיוני של 3200 ש"ח. למה? הם בדקו ומצאו כל מיני חודשים שלטענתם לא עבדתי בעשור האחרון ועליי לשלם עליהם. למזלי, אני שומר תלושי משכורת, והצלחתי להוכיח להם שאינני חייב דבר, מלבד כמה חודשים בודדים אי שם ב-2001 (וזה נקרא שיטת "מצליח"). וכל זה בימים הראשונים שלאחר שבוע כימותרפיה קשה, שהגבתי אליה לא טוב; הם כמובן הפנו אותי ישירות להביא מיליון מסמכים, ולאחר האיסוף המפרך של המסמכים, הודיעו לי חד וחלק שאני לא זכאי להבטחת הכנסה כי אני סטודנט (מאז ביטול "כפל" הקצבאות בידי שר האוצר המנוול ביביהו ב-2003). את הזכאות לנכות – הם הודיעו לי – הם יאשרו או ידחו (ברצינות?) בעוד 4 חודשים.
כך עומד אדם בפני שוקת שבורה, נפשית, פיזית וכלכלית, ומה מצפים שיעשה? לי יש משפחה שיכלה לעזור לי, אבל מה אם הייתי לבד או אבא למשפחה?! בכל אופן, אחרי 4 חודשים הגיעה הקצבה המיוחלת – 2340 ש"ח בחודש (וזה 100% נכות, שיהיה ברור). בנקודה הזו, שהייתה גם תקופה נוראית במחלה שלי, נשברתי לגמרי. זה לא שלפני זה אהבתי את המדינה במיוחד, אבל אז הבנתי שאני מתעב אותה בכל מאודי ונפשי. היא האויבת שלי, היא שמה לה למטרה להרוג גם אותי, כי אני כבר לא מתאים למשחק הדרוויניסטי החולני הזה, שבו רק החזק שורד.
הייתי חולה (ומאושפז רוב הזמן) למעלה משנה, ובמהלכה הוזמנתי ללא פחות משלוש ועדות רפואיות, ונערכו לי ביקורים בבית של אחות מטעם הביטוח הלאומי – וכל זה כדי להוכיח שאני לא משקר ו"גונב" את הכספים ששילמתי שנים למוסד הארור הזה.
היום אני בריא כבר למעלה משנה וחצי, אך את הצלקת הזאת שום כימותרפיה לא תרפא. "הביטוח הלאומי" הוא הסדר חיובי בבסיסו, אך כבר שנים רבות שבישראל הוא רק מחלבת-כספים מאנשים עובדים (והיום, בתור עצמאי, אני מרגיש את זה היטב על בשרי), שמטרותיה הן להמאיס על הציבור את מעורבות הממשלה במשק, כדי שגם שירות זה יבוטל, ולשמש שסתום לזעם הנדפקים בפני פנייה כנגד מדכאיהם האמיתיים – השיטה הקפיטליסטית וממשלות ההון. אין לי שום בעיה לשלם כסף רב לביטוח לאומי כל חודש, אם אכן אדע שיש לי ביטוח כשאני זקוק לו, ולא רק לי אלא לכל מי שזקוק לכך בישראל.
זה אמנם התחיל כפוסט אישי, אבל החשיבות שלו היא פוליטית כללית במיוחד. משה סילמן נפל סופית, ואת זה שוכחים להזכיר, לאחר שעבר אירוע מוחי, לא יכל לעבוד ונזנח לגמרי ע"י רשויות המדינה. זאת הייתה ההזנחה השנייה, לאחר שכמה שנים לפני כן הביטוח הלאומי התעלל בו בגלל חוב פעוט ועיקל את אמצעי הייצור שלו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s