קלאסיקה: ביטוח לאומי מבקש לבדוק שחנה מרון לא הצמיחה להם רגל מאחורי הגב

מאת אורלי ווילנאי, הארץ:

תמונה

"לא בכיתי כבר הרבה זמן", אומרת בקול רועד כלת פרס ישראל, השחקנית חנה מרון, "אבל בשיחת הטלפון עם הפקידה מהביטוח הלאומי נשברתי. זה כל כך משפיל, כל כך פוגע". 40 שנה אחרי שאיבדה את רגלה בפיגוע הטרור הרצחני בגרמניה, התבשרה אתמול מרון על ידי הביטוח הלאומי כי אינה זכאית לקבלת פרוטזה חדשה.

מרון סיפרה שהסבירה לפקידה הראשית, האמונה על מתן האישורים, שהיא זקוקה לפרוטזה משום שזו הנוכחית כבר אינה יציבה והליכתה אינה בטוחה יותר, אבל התשובה שניתנה היתה שעל פי הכללים, ניתן להחליף פרוטזה רק כל ארבע שנים ומרון עדיין לא עברה את פרק הזמן המתאים.

זה לא הכל. מתברר ש-40 שנה ללא רגל הן עדיין לא הוכחה ברורה מספיק לצורך בפרוטזה. כפי שמספרת מרון, "כל השנים לא היתה בעיה, כשנזקקתי לשינוי בפרוטזה ולאביזרים אחרים ניגשתי למכון שטיפל בי, והם הסדירו את העניינים מול הביטוח הלאומי. לפני שנתיים נאמר לי שעכשיו יש חוק חדש ושמעתה צריך לבחון את המצב שלי בכל פעם מחדש ורק אז יינתן אישור".

ההליך החדש כולל פנייה למקום בשם "מכון לואיס" כדי לקבל את חוות דעתו של הפרופ' מיכאל היים. בדיקה על ידי היים נעשית במרכז השיקום החדש בתל השומר, שאליה צריך להגיע מצוידים בטופס 17 מקופת החולים. עוד לפני כן צריך לשלוח פקס בקשה מיוחד לביטוח הלאומי כדי לקבל אישור לעריכת הבדיקה, הליך ביורוקרטי ארוך ומיותר כשמדובר בנכות שאינה משתנה. "לא ברור לי מה הם בודקים", אומרת מרון, "אם עדיין אין לי רגל? אם אני מזמינה תותבת מיותרת, או שאולי אני מוכרת אותה? אני לא יודעת, אולי שאני משקרת, שאני לא צריכה, שזו סתם גחמה מיותרת? הפרוטזה היא הביטחון שלי. מדי ערב אני עומדת בתיאטרון שעתיים על הרגליים. פרוטזה טובה היא גלגל ההצלה שלי, זה נכון לגבי כל נכה במצבי".

אבל לא כל הנכים במצבה של מרון. בגיל 86 ממשיכה השחקנית המצליחה להופיע כמעט מדי ערב, היא עומדת על הרגל והתותבת שעתיים תמימות בכל הופעה, ובשבועות האחרונים הרגישה שהתותבת הישנה כבר אינה ראויה. מרון החלה בתהליך המסורבל לקבלת האישור לפרוטזה, אבל כבר בשלב ההפניה נענתה כאמור, לדבריה, בשלילה. "בתוך הכאב והצער ומתוך תסכול עשיתי את מה שאני אף פעם לא עושה וצעקתי לפקידה פרס ישראל, יש לי פרס ישראל, עשיתי כמה דברים במדינה, לא מגיעה לי פרוטזה?".

אחרי הפנייה לתקשורת נשמעו טונים אחרים. מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה כי "גברת חנה מרון זכאית על פי על הכללים להחלפת תותבת. מרון הופנתה לרופא מומחה בתחום כדי שיתאים תותבת ייחודית לה. אנו מתנצלים אם חלה אי הבנה ועומדים לרשות הגברת מרון בכל פנייה או הבהרה". כמו כן נמסר כי הליך מתן אישור לרגליים תותבות ייבחן מחדש.

ב-10 בפברואר ימלאו 40 שנה לפיגוע הטרור הרצחני שבו איבדה מרון את רגלה. מרון היתה בדרכה ללונדון למבחן אצל חיים טופול לתפקיד גולדה ב"כנר על הגג". בנחיתת הביניים במינכן הותקפו הנוסעים הישראלים על ידי חוליית מחבלים שתכננה לחטוף את המטוס. מרון נפצעה אנושות.

מדינה שלמה עקבה אז בדאגה אחר מצבה. קטיעת הרגל היתה האפשרות היחידה להציל את חייה. מרון השתקמה ושבה במהרה אל בימת התיאטרון. מאז, למרות המגבלה הפיזית, היא לא עוצרת לרגע: שחקנית קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה מוערכת, ומככבת גם היום בגיל 86 על הבימה. ב-1973 קיבלה את פרס ישראל על פועלה בתיאטרון.

12 מחשבות על “קלאסיקה: ביטוח לאומי מבקש לבדוק שחנה מרון לא הצמיחה להם רגל מאחורי הגב

  1. כמה אטימות יכולה להיות בביטוח לאומי..כל פקיד צריך לעבור משהו בעצמו כדי שירגיש מה האדם ממולו סובל..זה מה אני יכולה לומר ..באמת לבכות …

  2. דמגוגיה זולה,לא מדובר באטימות,האם בגלל שקוראים לה חנה מרון היא צריכה לקבל שירות עדיף?
    זה מנהל תקין,הפקיד לא בהכרח מכיר או יודע את סיפורה,מה הבעיה להביא אישורים?!? חידוש האישור מונע רמאויות!

    • מה זה קשור? היא השתמשה בזה כקלף אחרון. אתה לא מבין כמה שזה משפיל! בשביל מה היא צריכה לחדש אישור? הרגל צמחה בינתיים? אולי השתילו לה רגל חדשה והיא רק משחקת טניס עם הפרוטזה כמחבט? זו אטימות מצידם, וגם מצידך שאתה לא מפעיל את הראש שניה לפני שאתה מגיב עם שטויות!

  3. גידלו בביטוח לאומי דור של עובדים נבזיים שמתייחסים אל המטופלים שלהם כאל אוייב שיש להצמיתו.

  4. ביטוח לאומי זכור גם לי לשמצה.השפילו ובדקו את אימי עם אלצהיימר מתקדם,ואת חמותי ניצולת שואה שלא יכלה לעמוד על רגליה-לשתיהן לא אושרה עזרה .מי שלא עובר על בשרו לא יודע מה קורה בשטח.שלא נזדקק להם.

  5. לעיתים אין כוח לקרוא דברים מקוממים מעין אלו. כאילו אם לא נקרא אותם לא נקבל אותם בפרצוף. והמקרה הנ"ל הוכחה שדברים הזויים מחכים לנו בפינה. וצריך להגן ולהלחם למען כולם. "ביטוח לאומי" הוא לא לאומי. מסתבר שזהו עסק פרטי של משהו. משהו אוסף את המליונים שהעם הזה מזרים לו. וכאשר העם רוצה בחזרה עבור דברים חשובים. ורגל זה דבר חשוב מאד, במיוחד עבור זה שעומד עליה, היא עושה חושבים. היא בודקת, אולי אפשר למצוא פתרון אחר שלא יגע בכסף שנשמר אצלה בכיס הגדול שהוא "ביטוח לאומי".

  6. אני נמצא בחו"ל כבר מעבר שנה, ומשלם ביטוח לאומי. מוקטן אמנם, אבל משלם כמו גדול. היה אותו דבר כשטסתי לטיול תרמילים של חמישה חודשים לפני עשר שנים. רק שקיבלתי את הבומבה כשחזרתי. וזה לא משנה שאתה לא בארץ, לא עובד בארץ, לא מקבל מזה שומדבר, וגם לא תקבל – העיקר שאת הדם שלך תיתן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s