אלו התוצאות של ההפרטות האהובות כל כך על רוה"מ הנערץ וחצרו

פורסם בפייסבוק של אסתי סגל

 

אסתי סגל

אתמול כשחזרתי מחדר הכושר מצאתי בתיבת הדואר מכתב אדום כהה מביטוח לאומי שצעק – את חייבת לנו 3006 שקלים ואם לא תשלמי ננקוט באמצעים וכו'.

בעבר לא התרגשתי ממכתבים כאלו שהיו מגיעים במסגרת שיטת מצליח לפחות פעמיים בשנה. הייתי מצלצלת לרואה חשבון בזמני החופשי, הוא היה מרים אליהם טלפון ונסיון הסחיטה היה מסתיים.

מאז ההתאבדות של סילמן אני כבר לא כל כך שאננה. מייד צלצלתי לרואה החשבון (בלחץ, מודה) והעניין סודר כמובן.

ועכשיו אני חוזרת ממנו (היום ה-14 לחודש, יום העצמאים שמגישים חשבוניות, קבלות ומסמכים להנהלת החשבונות שלהם) עם סיפורי זוועה על לקוחות שלו: לאחד עקלו רכב, לשני את חשבון הבנק, ועוד ועוד, ואפילו למשרד רואי החשבון עצמו הגיעה ההוצאה לפועל של רשות השידור בטענה שהמסך הגדול בחדר ישיבות (לפרזנטציות) הוא טלוויזיה שלא שולמה עליה אגרה (?!?!)

גם לח"כ ראלב מאג'דלה (שהוא לקוח שלו) שמנהל חברה יחד עם בתו עיקלו את הרכב, רק שכאן הם לא הבינו עם מי יש להם עסק (חשבו בטח – שם ערבי – זו ההזדמנות להתעלל, נו, אז הם כבר למדו בדרך המביכה)

זה המצב רבותי. אלו התוצאות של ההפרטות האהובות כל כך על רוה"מ הנערץ וחצרו. 

הפריטו את שירותי הגבייה של מס הכנסה, ביטוח לאומי, רשות השידור ועוד- פושעים אלימים מנהלים את חברות הגבייה ועכשיו כל אחד מאיתנו על הכוונת. אף אחד מאיתנו לא פטור מזה. לרשויות יש אפשרות להכנס לחשבונות הבנק של כולנו ולחסום אותם בלי הודעה מוקדמת, גם אם זה קנס של 6 שקלים ריבית על דו"ח חנייה ישן ששולם לפני אלפיים שנה (קרה לי לפני כמה חודשים)

קודם מעקלים (באלימות גדולה) אח"כ אתה צריך לרוץ אחריהם להוכיח שאין סיבה לעיקול ולחסימה ובינתיים מצבך הכלכלי מתדרדר כי בלי חשבון בנק אתה לא יכול לעשות כלום.

(ובתגובה למייק ארד – הסטטוס הזה וגם הקודם אינו בכיינות. הוא תיאור מצב של מדינת ישראל 2012, ומצבם של מי שהיו מעמד הביניים, האליטות הישנות, המוסר, הצדק, האמת, והמחוייבות החברתית)

 

 

אילו שירותים הם נותנים למי שקבור ארבע אמות באדמה?

מאת: נגה איתן

אני משתפת אתכם במכתב מהביטוח הלאומי שלקחתי זה עתה מתיבת הדואר: אישור זכאות לקצבה ע"ש גרשון בורנשטיין ז"ל

"הריני להודיעך כי אושרה זכאותך לקצבת שירותים מיוחדים בשיעור 175 אחוז, החל מיום 1/4/12 עד יום הפטירה".

גרי בורנשטיין, אבי בני נפטר לפני חצי שנה. הוא לא זכה "להנות" מזכאותו המירבית, כי טחנות הבטוח הלאומי טוחנות לאט יותר ממחלת הסרטן.
לא נותר לי אלא לברר אאצל הפקידה אילנה טהר, החתומה על המכתב, אילו שירותים הם נותנים למי שקבור ארבע אמות באדמה, והאם השירותים הכאלה ניתנים לצמיתות.

איפה האנושיות?

התקבל בדף הפייסבוק שלנו מאת אור שלמה

במסגרת עבודתי אני נתקל לא אחת בחוקרי המוסד לביטוח לאומי שבאים לבדוק את השטח.

ביום שישי האחרון נתקלתי בחוקר צעיר מהמוסד לביטוח לאומי שבא לחקור את דוד, נכה קטוע רגל עולה חדש מדרום אמריקה שמטעמים כלכליים (עד שמאשרים את קצבת נכות לוקח 4-6 חודשים לפעמים) בחר לגור עם שותפה בדרום תל-אביב. החוקר הגיע ומיד התחיל לבדוק. הציג קודם תעודה מזהה, עשה סיבוב בבית והתחיל לשאול שאלות: מי ישן כאן ומי כאן? למה הפרוטזה בחדר הזה ולא בחדר הזה? היכן השותפה? גם אליי פנה וטען שגם אני צריך סיוע מהביטוח לאומי. מי מקלח אותך? שאל, מי קונה לך אוכל? כיצד אתה מבשל? מי קונה לך מזון?

דוד היה המום. בקושי מבין עברית ובחמש דקות עשרים שאלות. ניסיתי לעזור ולענות במקומו, כי אני מייצג אותו. החוקר פנה אליי ואמר שעדיף שדוד יענה. ואני שואל: עולה חדש מדרום אמריקה בלי שפה, בלי רגל, יושב על כסא גלגלים. מה רוצים ממנו? מי בא לרמות? מי בא לקחת אוכל חינם מהמדינה? איפה האנושיות? לאחר שהחוקר הלך דוד אמר: חשבתי שליהודים יש לב רחמן.

" ניסיתי להתאבד ולא הלך לי"

מאת: חנה רז

"ניסיתי להתאבד ולא הלך לי",
כך סיפר לי היום דני (58) (שם בדוי). דני היה בחור יפה ומצליח, היתה לו דירה שכורה יפה בתל אביב, הוא לימד את אחת מאומנויות הלחימה בבית ספר נחשב לרפואה משלימה, היה לו הכל , הבית שלו היה פתוח והוא חלק עם כולם.

חנה רז

בפינה ארבה לו מחלה טורדנית שגם אם לא מתים ממנה, היא גורמת לנכות ולהגבלה בתנועה.

דני נסע למזרח לחפש מזור למחלתו, חזר והוציא לאור ספר שבשל היעדר יחסי ציבור לא זכה לתפוצה, הכיר בחורה איתה חי ואף נולדה לו ילדה.
בשל מחלתו שהלכה והתקדמה נהיה "חסר תועלת", לא יכל לדאוג לפרנסה ומהר מאוד מצא עצמו ללא בית, ללא אישה וללא ילדה.

לאחר מאבקים זכה לקצבת נכות של 2000 שקל לחודש מהביטוח הלאומי, סכום שכמובן לא מאפשר קיום.
כיום הוא חי במרכז הארץ, בהוסטל של נרקומנים, יש לו מיטה סמוכה לדלת השירותים. על המיטה הזאת משרד הרווחה מבקש ממנו תשלום שהוא אינו יכול לשלם ולכן מאיימים לעקל לו את קצבת הנכות.

ביאושו פנה אלי- אני ממש חסרת אונים מול הפניה שלו ולא יודעת איך אני יכולה לעזור לו בצורה משמעותית וארוכת טווח.
העליתי את זה מתוך תקווה שאולי יש למישהו רעיון איך לעזור לו.

מי יכול לעזור לברווז המטווח של הביטוח הלאומי?

נתקבל במיל מאת: גילה
בחורה חולת אפילפסיה הפכה להיות ברווז המטווח של ביטוח לאומי
מדובר בבחורה שבגיל 16 וחצי חלתה לפתע באפילפסיה ומאז מתמודדת עם המחלה, תהליך חיפוש והתאמת התרופות שהוא אינו מובן מאליו וכרוך בתופעות לוואי לא פשוטות.
בתקופת כיתה י"ב מלאו לה 18, הצבא ויתר על שירותיה והיא פנתה להתנדב. את שנת הלימודים היא סימה בהצטינות למרות תופעות הלוואי הקשות של התרופות ופנתה להלחם על זכותה להתנדב לצבא תוך שהיא עובדת. פעמיים כבר חשבה שהיא מתחילה שירות צבאי ופעמיים נדחתה ברגע האחרון. היא הגיעה עם בקשתה עד היועצת לענייני נשים בלשכת הרמטכ"ל, שם נמסרה לה תשובה שלילית סופית וממילא אותו יום גם לקתה בעוד התקפת אפילפסיה, שטרפה מבחינתה את כל הסיכויים להתגייס.

למצולמות אין קשר לכתבה.

יא פנתה לחייה. הומלץ לה לגשת לועדת נכות למרות שהסיכויים לקבל אחוזי נכות הינם קלושים. היא מילאה טפסים ועמדה להתייצב ולילה לפני כן קיבלה עוד התקפה ובחרה לדחות לזמן לא ידוע מפאת החשש של חוסר מסוגלות להתמודד עם הענין. ממילא לא ביקשה לראות עצמה נכה.
5 שנים לאחר מכן, בגיל 23 היא קיבלה מכתב מביטוח לאומי הדורש ממנה דמי ביטוח לאומי החל מגיל 18-בהיותה תלמידת בית ספר הסמוכה על שולחן הוריה ומתמודדת עם מחלתה וזאת בגלל שלא שירתה בצבא.
היא פנתה אליהם בתמיהה לפשר הדרישה הלא מוכרת, ביררה אצל חברות אם מישהו דרש מהן אי פעם דמי ביטוח לאומי על תקופת היותן תלמידות אולם אף אחד לא מכיר דבר כזה.
ביטוח לאומי מעולם לא תבע את הכספים בתקופת היותה בת 18 או שלח פינקס תשלומים. התביעה הגיעה כאמור 5 שנים אחרי.

בעודה מבררת הגיע מכתב המודיע על עיקול חשבון הבנק שלה ומשכורתה הזעומה (2000 ש"). ימים מספר לאחריו הגיע המכתב המסביר כי בגלל אי שירותה בצה"ל היא חייבת בתשלום.
היא פנתה לבית דין לעבודה וביקשה כי יוסר העיקול מחשבונה, ממשכורתה ותינתן לה האפשרות להתמודד מול הביטוח הלאומי עם העובדות שבידה המסבירות את מצבה. הביטוח הלאומי מסרב להתייחס לנקודת המחלה והניסיונות להתנדב, העיקול משום מה אינו מוסר וכך מחודש מאי, 5 חודשים, היא חסרת חשבון בנק ויכולת לקבל את משכורתה.
הדיון יהיה באוקטובר וההביטוח הלאומי דבק בניסיונותיו להשיג בכל מחיר את 1200 הש"ח, לא כולל ריבית, אשר הם סוג של עונש על העובדה כי חלתה במחלה כרונית למשך כל ימי חייה, היא נוטלת תרופות אשר משפיעות על מצבה הפיזי והנפשי, הצבא דחה אותה למרות נסיונותיה העיקשים להתגייס-מה שגרם לה עוגמת נפש רבה.
הביטוח הלאומי אינו קיים כסעד בשום נקודה בחייה והיא אינה מבקשת אותו אולם כאזרחית צעירה היא המומה מול האטימות והכוחנות הקשה שמפעיל מולה המוסד אשר נטל ממנה את מינימום החירות האזרחית: חשבון בנק פעיל ומשכורת, עד לתקופת הדיון המשפטי, והוא ממשיך ורודף אותה בפניות למעסיק ומכתבים מאיימים תכופים.
פניות נמסרו לח"כ אורלי לוי אבקסיס ועוזרה טיפל בכך במסירות ומסר כי המל"ל עיקש בטיעון אי הגיוס והתשלום שבגינו, כך נמסר גם מתכניתם של גיא ואורלי וכעת העניין מונח בלשכתו של השר כחלון.
האם למישהו יש עצה או מה הכוונה בנידון? האם יש סיכוי שמישהו בר דעת במל"ל קורא את הדברים הנ"ל ומבין עד כמה דריסת האזרח היא ברוטלית וחסרת כל צלם אנוש?

אישה ניסתה להתאבד בשל הביורוקרטיה בביטוח הלאומי

מתוך כתבתה של אורלי ממן במגפון – עיתון ישראלי עצמאי.

לטענת האישה, שנפגעה מתאונת עבודה: "זורקים אותי ממקום למקום, אני רוצה למות"

אישה בת 44, שעבדה כמחסנאית ברשת אופנה, ניסתה להתאבד לאחר שנואשה מהסחבת בטיפול הביטוח הלאומי במצבה כנפגעת תאונת עבודה. האישה נפגעה פעמיים בתאונות עבודה, בשנת 2009 ובשנת 2011. בפעם בראשונה נפלה מסולם וחזרה לעבודה אחרי שלושה חודשים. בפעם השניה, באוגוסט לפני שנה, הרימה ארגז כבד, נפגעה בגבה ומאז היא בבית ללא כל הכנסה לנוכח טיפול רשלני וכושל, לטענתה, של הביטוח הלאומי בתביעתה להכרה בנכות מעבודתה.

למרות פניות חוזרות ונשנות מצד פרקליטתה של האישה, עו"ד ענת קאופמן, בשל חוסר סדר וטעויות בין שני התיקים הרשומים על שמה, לצד הליכים ביורוקרטיים מייגעים, לא ניתנה עדיין החלטה בביטוח לאומי בעניין הנכות שלה וזכאותה לקצבה. היא קיבלה רק דמי פגיעה במשך שלושה חודשים וכיוון שביטוח לאומי לא קבע עדיין, כאמור, את שיעור נכותה וזכאותה לקצבה, היא נטולת כל הכנסה וחסרת יכולת להתקיים קיום מינימלי.

מצבה הנפשי והפיזי של האישה הדרדר והיא ניסתה להתאבד בחודש יוני השנה על ידי בליעת כדורים ואלכוהול. היא הובאה על ידי מד"א לבית חולים איכילוב במצב של אובדן הכרה. אחרי שהתעוררה בבית החולים, לאחר מתן טיפול, אמרה כי "היא רוצה למות בשל קשיי הביורוקרטיה בישראל" וש-"בביטוח לאומי זורקים אותה ממקום למקום",  "והיא לא רוצה להיות בישראל."

לדברי עו"ד ענת קאופמן המייצגת אותה, היא ניהלה שיחה חריפה ביותר עם ביטוח לאומי לאחר ניסיון ההתאבדות ורק אז הואילו לעשות סדר בין התיקים. אך למרות זאת, עדיין לא נתנו החלטה סופית לגבי שיעור הנכות והקצבה.

http://megafon-news.co.il/asys/archives/78242

תוכנית חדשה של כחלון: סוף לביורוקרטיה בביטוח הלאומי

מתוך כתבה שפורסמה באתר גלובס

שר הרווחה מקדם רפורמה חדשה שתביא להגברת מיצוי זכויות של מקבלי קצבאות, בהנחות והטבות הניתנות להם ע"י הרשויות השונות.

שר הרווחה משה כחלון מבקש לשחרר את הציבור מכבלי הבירוקרטיה: הצעה שתעלה לממשלה בתקופה הקרובה תעגן בחוק מתן הטבות והנחות לזכאי קצבאות הביטוח הלאומי ע"י רשויות וגופים שונים באופן אוטומטי מבלי להטריח את האזרח בהבאת האישור.

כיום, רשויות שלטון וגופים שונים כמו רשויות מקומיות, רשות השידור, משרד התחבורה ועוד, מעניקים את ההנחות מצידם למקבלי קצבאות, בתנאי שהזכאי ימציא אישור פרטני מהביטוח הלאומי. תנאי זה של המצאת אישור ביד לרשויות גורם לטרחה של מאות אלפי אזרחים ע"י ביקורים בסניפים כדי לקבל אישורים. עשרות אלפי אזרחים גם מטריחים עצמם מספר פעמים כדי בשנה לחדש אישורים ולקבל אישורים עדכניים לרשויות אחרות ושונות.

על פי רישומי הביטוח הלאומי כ-4 מליון אישורים שונים מונפקים ע"י ערוצי השירות השונים שלו. מפניות של אזרחים רבים שהגיעו למשרד הרווחה עולה כי לא אחת נדרשים זכאים להנחה להטריח את עצמם פעמים רבות לסניפי המוסד לשם קבלת אישורים כאלה ואחרים, לצורך קבלת ההטבה.

הרפורמה מציעה שהמידע הקיים בביטוח הלאומי יועבר במישרין ואוטומטית ממנו אל הרשות האחראית על מתן ההנחות והטבות, וכן מוצע שאותה רשות תיתן את ההטבה או הנחה על סמך אותו מידע. כמו כן מוצע שאם יהיו חסרים אישורים לגבי הזכאי הרי שהרשות האחראית למתן ההטבה היא שתפנה לביטוח הלאומי ותקבל ישירות את האישור ולא תחייב את הפרט להמציא לה אישורים אלה.

כחלון ציין כי "כיום הציבור קורס תחת נטל הבירוקרטיה וחסר התיאום בין הגופים והמשרדים השונים ההצעה היא למעשה, רפורמה משמעותית שתביא לשיפור שירות ולמיצוי זכויות וכן תמנע טרטור של אזרחים בין משרדים, ותקל על האזרח מקבל הקצבה, למצות את זכויותיו במשרדים אחרים. לרפורמה המוצעת חשיבות יתר כי היא מכוונת לשיפור תנאיהם של האוכלוסיות החלשות הנזקקות לקצבאות הביטוח הלאומי".

מנכ"ל הביטוח הלאומי שלמה מור יוסף אמר כי "הביטוח הלאומי פועל כל העת למיצוי זכויות המבוטחים בביטוח הלאומי, שיעורן הכספי של ההנחות וההטבות הניתנות למקבלי הבטחת הכנסה או למקבלי ק. נכות כללית לדוגמא, מהווה אחוז משמעותי יחסית לסכום הקצבה אותה הם מקבלים. הקלת הנטל הבירוקראטי ע"י הידברות ישירה ואוטומטית בין משרדים, כך שינתנו ההנחות וההטבות באופן ישיר וללא טרחת האזרח, הינה צעד דרמטי שיקל על האוכלוסיות החלשות ושיגביר את מיצוי זכויותיהן".